שבת בבוקר יום יפה צילום: אלה רוזנצוייג
אני זוכרת את הפעם הראשונה שבישלתי במטבח.
השנה הייתה 1989 או אולי תחילת 1990... אני הייתי בת שלוש.
היום היה שבת השעה הייתה מוקדמת וברקע התנגן הדיסק, הייתי פעם ילד, של אריק איינשטיין.
אני עמדתי על כיסא כדי שאוכל להגיע לגובה השיש ואבא עמד לידי.
"בואי נכין פנקייקס" אבא אמר ואני כמובן קפצתי מיד משמחה.
לא הייתי ילדה אכלנית במיוחד אבל פנקייקס היה ונשאר המאכל האהוב והמנחם ביותר במבחינתי.
אני זוכרת שעמדתי ליד אבא והוא הראה לי כל שלב והסביר לאט לאט ככה שגם ילדה בת שלוש תבין.
אז עוד הכנו אותם בעזרת ספר בישול... בטח של רות סירקס אבל אולי של מישהו אחר...
אז במתכון היו ביצים וריויון, התמצית וניל והמייפל היו בכאילו ואני בכלל העדפתי סירופ מייפל שוקולד....
לקח לי שנים להבין שסירופ שוקולד הוא סירופ שוקולד וסירופ מייפל הוא סירופ מייפל ושאין דבר כזה סירופ מייפל שוקולד או סירופ מייפל תות...
אבל אני התעקשתי! סירופ מייפל זה השם המקדים לכל סוגי הסירופים בעולם ואחר כך יש להוסיף את הטעם הצוי.
מאז עברו הרבה שנים... שני עשורים וחצי ושנה!
מאז אנחנו מכינים פנקייקים בעיניים עצומות מבלי לחשב כמויות ומבלי לבדוק מצרכים.
המצרכים שבמתכון המקורי עברו שינוי גם הם.
מזה שלוש שנים אני טבעונית.
אז לרגל יום הולדת שלוש לטבעונות ולרגל הפינה החדשה שלי החלטתי להכין לכם פניקייקים.
פנקייקים טבעוניים ואולי מעט בריאים יותר מאלו שהכנו אי שם בסוף שנות ה80...