יש דרך להכין לפי החוקים והכתובים, ויש אותי וחוקיי שלי.

תאמינו לי, זה טעים ואולי אפילו יותר טעים.

עוגיות נימוחות בעלות טעם קראמל - שוקולד על בסיס חמאת אגוזים / שקדים / קשיו

מאד קלות להכנה, ללא ייסורי מצפון באכילה

האדם מטבע היותו הוא חיה תחרותית.
כך התחלנו מתחרות מי יגיע ראשון אל הביצית... ומשם זה רק מדרדר...

גם אנשים שאינם חוטאים בתחרותיות יתר חוו פעם פעמיים בחייהם את הרצון העז "לנצח" בתחרות כזו או אחרת שהמציאות מנחיתה עלינו. גם אם התחרות היא בכלל עם עצמנו...
ואני מתוקף היותי שחקנית... אני כמובן שייכת לאותה קבוצה שתחרות היא דרך חיים עבורם.

אצלנו זה חלק מהמקצוע ומהחיים. אך לפעמים זה גולש למקומות הזויים.
אצלנו בתאטרון יש מנהג שבכל יום הולדת של מישהו מהקאסט מביאים עוגות או ממתקים וכו' וחוגגים בהפסקה בין המערכות...
בדרך כלל יש דברים קנויים אבל מדי פעם יש מי שמביא דברים שהוא הכין.
לרוב אלו עוגות ועוגיות ממש לא טבעוניות ככה שאני אף פעם לא יכולה לטעום מהן...
אז מדי פעם אני פשוט מביאה דברים שאני מכינה.

עכשיו אני מודה. כשאני מכינה משהו מתוק אני אוטומטית נכנסת למצב של תחרות עם הקולינריה הקונבנציונאלית שבסיומה מכריזים על המנצח בקטגוריית "שלי יותר טעים!"

לא רק שמה שאני מכינה צריך להיות יותר טעים מכל מה שהביאו באותו יום, זה גם צריך לתת נוקאווט טבעוני לכל המוצרי חלב והביצים למניהם.

והנה עוד דבר שאני מודה בו... בבושת פנים... אני לא אוהבת עוגות שוקולד! הנה אמרתי את זה!
הן חונקות אותי, עושות לי בחילה ודי משעממות אותי!
כל העניין הזה משונה ביותר כי אני הרי אוהבת שוקולד ואוהבת פחמימות, אז מצחיק שדווקא את זה אני לא אוהבת...

לכן הבחירה הראשונה שלי תמיד תהיה כדורי שוקולד!
יש בזה משהו שישר זורק אותי לזיכרונות ילדות מתוקים, זה קטן ולא חונק, זה צבעוני ומחבק. זה מושלם.

אחרי שנים שהכנתי מתכונים מכל העולם של מיני וסוגי כדורי שוקולד ואף אחד מהם לא היה בדיוק זה, חזרתי למקורות.
אלו עם הפתי-בר הפשוטים ואז הוספתי להם את הטוויסט הטבעוני שלי :)

בכל פעם שאני מביאה אותם למסיבה כלשהי אני שומעת : "וואו זה הדבר הכי טוב שאכלתי בחיים שלי!"
"איך יכול להיות שזה טבעוני?!"
"אמאל'ההה איזה טעים זה"
ואז אני יודעת... אני ניצחתי!!! שלי יותר טעים!! :)

טרטופו הוא קינוח איטלקי קלאסי הנראה לרוב כחצי כדור ומורכב משני סוגי גלידה, לעיתים עם פרי במרכזו כמו פטל או פרי יער אחר.
על בסיס קשיו ניתן להכין קינוח נפלא באותו סגנון, ללא סוכר מעובד, לא חלבי, ללא בישול ויחד עם זאת - טעים ונפלא. מתאים מאד לטבעונים ולאנשי פליאו וכמובן כקינוח חגיגי ועשיר - "ובכל זאת" פרווה.

אני מביא כאן גרסה בסיסית, על בסיס תערובת אחת אליה מוסיפים אבקת קקאו כדי לקבל שני צבעים ושני טעמים, אולם על גרסה זו אפשר להתפרע עם רעיונות נוספים כמו הוספת מחית פירות יער, תוכן של קפסולת אספרסו, מחית פסיפלורה, גי'נג'ר טרי מגורר וקישוט של מעט ג'ינג'ר מיובש ללא סוכר ועוד כיד הדמיון.

הכי נח להכין את הטרטופו עם תבנית סיליקון שקעים בצורת חצי כדור כך שמאד קל להוציא את חצאי הכדור הקפואים בעת ההגשה, אבל אפשר כמובן להשתמש גם בקערות קטנות. במקרה ומשתמשים בקערות, כדאי לרפד אותן עם ניילון נצמד לפני מזיגת התערובת.

הגלידה לא מתקשה מאד ולכן אפשר להגיש אותה ישירות מהפריזר, אולם 5 דקות במקרר יביאו אותה למרקם מושלם במגע עם הכפית.

בסך הכל ארבעה מרכיבים והתוצאה - נגיסות רכה, טעם עמוק.
מושלם עם קפה חזק של אחרי הצהריים.

מי שלא חי פליאו - אולי ירצה אחרי הביס הראשון... עוגיות נפלאות לכל המשפחה.

חברה טובה הזמינה ליום הולדתה את עוגת היער השחור המפורסמת.

מכל המתכונים המפורסמים, אהבתי במיוחד את של הנס ברטלה הגדול.

המתכון הבסיסי לא מסובך כלל, רק צריך לדייק. את רוב המאמץ השקעתי דווקא בקישוט העוגה, באווירת יער שחור בשלג.

שוקולד בננה הוא הרכב מנצח. עכשיו נוסיף לו משמש טרי וחמצמץ שנאפה ושוקע אט אט בתוך העוגה והנה אנחנו מקבלים לא רק הרכב מנצח, אלא קטלני ממש.

חמיצות מול מתיקות, רכות ונימוחות, צבע כתום עמוק מבצבץ ונוצץ מתוך מרקם שוקולדי עשיר.

רצוי לחלק את המנות ולא להגיש את כל העוגה בבת-אחת, פשוט אי-אפשר לעמוד בפניה. חוץ מזה שהפרוסות מאד יפות.

מה לחגים ולקרמבו?

חגים עליכם, שוב ההתלבטות ההיסטרית מה לבשל? לאיזה בלוג להכנס? אמא, הצילו........
ומרוב היסטריה, מבשלים את אותו הדבר.

אז מה לחגים ולקרמבו ? הו, טוב ששאלתם
את אותו דבר אבל אחרת

טראפלס. פינוק קטן ומתוק שהולך נפלא עם אספרסו חזק ומריר.

אני מביא כאן 3 מתכונים יחד, עם שוקולד מריר ודובדבני אמרנה (שילוב מוחץ לטעמי), עם שוקלד לבן הל ופיסטוקים ו-טראפלס שוקולד טבעוניים מפתיעים.