כבר שמונה שנים בגרמניה.
הפרספקטיבה רחבה יותר, מורכבת יותר, הגעגועים קיימים, אבל גם האמביוולנטיות.
עוד ביקור מולדת, עם ילידי גרמניה שכבר הספיקו לגדול ומציבים מראה.
מתי הדס תחזור לישראל?
כבר שמונה שנים בגרמניה.
הפרספקטיבה רחבה יותר, מורכבת יותר, הגעגועים קיימים, אבל גם האמביוולנטיות.
עוד ביקור מולדת, עם ילידי גרמניה שכבר הספיקו לגדול ומציבים מראה.
מתי הדס תחזור לישראל?
דודה חכמה שלי מספרת, ששאלה פעם את אמא שלה, מתי תדע שהיא מוכנה להיות אמא.
ענתה לה אמה החכמה: "זאת תדעי בתי בילד השלישי שלך..."
חנוכה וכריסטמס מתקרבים יחד לקו הזינוק ומחדדים אצל הדס את שאלת הזהות, כשפה בישראל התשובה לה כל כך ברורה, אך לילד ישראלי שנולד, גדל ומתבגר לתוך מנהגי סביבתו בניכר, לא כל כך ברור מה בא לפני מה.
במיוחד כאשר החילוניות מהווה בסיס ההוויה, הדס מגלה את הגבול הבורדו שלה.
לעיתים, ביקור בסופרמרקט הגרמני הוא בזעיר אנפין סיפור מצבה של אומה. אולי זו פתיחה קצת דרמטית, אבל נו, שיהיה...
על הפרק - שיקום תדמית: גרמנים אוהבים ילדים (כן, גם ילדים יהודים) וזה לא בא על חשבון העובדה שגרמנים אוהבים כלבים ( ולא, לא רק רועים גרמניים)
דברים שמרגישים שם לא מרגישים פה. במיוחד כשהטמפרטורה בחוץ היא 24 מעלות
הדס חזרה מביקור מולדת הרבה יותר מפוכחת, אבל לא פחות מתגעגעת
לידה שנייה. פעם שנייה בגרמניה.
נראה כאילו הכל דומה ומוכר, אפילו התפאורה, אבל הפילטרים משתנים. הפרספקטיבה של הדס מתרחבת
