אנשי הפליאו ממעיטים וחלק אפילו נמנעים מקטניות לחלוטין. אחד ההפסדים הוא החומוס.
על אף שאני לא מהנמנעים ואני כן צורך חומוס שאני מקפיד להנביט, יש אלטרנטיבה נפלאה - הן כתחליף והן כמימרח קליל בפני עצמו.
"חומוס" כרובית.
את הכרובית צולים בתנור, מה שמוסיף עומק וגם טיפה מתיקות מסתורית. טחינה משובחת, תיבול חומוס קלאסי שכולל כמון שום (אם רוצים) ולימון - ותוך זמן קצר מתקבל מימרח שקשה לעמוד בפניו.
על גלדי בצל או ירק קריספי אחר, עם לחם פליאו או כל לחם אחר אהוב עליכם, סלט קטן ליד וזהו.
אפשר להתענג ללא כל ייסורי מצפון והאמת - בלי תחושת הכבדות המלווה ארוחת חומוס קלאסית.