מי שלא אוהב/ת תירס שתקום/יקום !
ידעתי שאתם אוהבים אז הנה סלט/קלח תירס בנוסח מקסיקני
מי שלא אוהב/ת תירס שתקום/יקום !
ידעתי שאתם אוהבים אז הנה סלט/קלח תירס בנוסח מקסיקני
בדוכני רחוב רבים בדרום אמריקה ואפילו בניו יורק, אפשר למצוא קלחי תירס אשר נצלו על גחלים. כל אזור והסגנון שלו. הריח תמיד משגע, אבל לטעמי לרוב התירס יוצא יבש מידי.
אני מעדיף לבשל קודם את קלחי התירס השלמים במים, במשך 25-20 דקות ואז אני צולה אותם על הגריל במשך 5-10 דקות, תוך כדי גלגול שלהם כל דקה והברשה במרינדה עדינה שמוסיפה לחות, טעם וצבע משגע.
בסוף אני מעביר לאורך הקלחים סכין חד ואוסף את גרגי התירס השחומים ועסיסיים.
לא משנה כמה קלחים אני צולה, תמיד הצלחת מתרוקנת. אפילו לפני הבשר המשובח שנצלה ליד התירס.
אם התירס מתלווה לבשר שנצלה על הגריל, כדאי להתחיל קודם עם התירס שבדרך כלל דורש קצת יותר זמן מהבשר. אם התירס כבר מוכן והבשר עדיין לא, כדאי לשים רדיד אלומיניום מתחת לתירס, כדי שלא יהיה במגע ישיר עם האש (למי שיש גריל עם רשתות בקומות, שיעביר את התירס לקומה העליונה).
אפשר באופן דומה, לצלות את התירס גם על פלנ'צה או מחבת פסים, אבל אז לא יתווסף הטעם המעושן הנפלא.
כבדים צלויים שהושרו בקשאסה, תפוזים ונענע.
מנה מאד קלה להכנה, אבל מיוחדת בניחוח והטעם. האלכוהול, התפוזים והנענע עושים כאן כבוד לכבדים, שומרים אותם עסיסיים ורכים. רק צריך לשים לב לא "להרוג" אותם בצליית יתר.
יש המון מתכוני כבד עוף שכוללים אלכוהול. לרוב ברנדי. הפעם אנו משרים את הכבדים במרינדה שמבוססת דווקא על קשאסה - משקה ברזילאי שמבוסס על התססה וזיקוק של קני סוכר. על בסיס המשקה הזה מכינים את הקפירינייה המפורסמת הכוללת נענע וליים. אני מחליף כאן את הליים במיץ תפוזים ומוסיף עוד כמה רכיבים שמעשירים את המרינדה ושומרים על עסיסיות הכבדים בזמן הצלייה.
לא כדאי להפוך יותר מפעם אחת את הכבדים בזמן הצלייה. כך הכבדים לא ידבקו לרשת הצלייה.
חומרים:
אל השימוש בקליפה שרופה של ירקות נחשפתי אצל יונתן רושפלד. פעם ראשונה טעמתי קרם חצילים שרופים.
הפעם החלטתי לנסות טכניקה דומה, באופן מעודן משהו, עם ניוקי. להעמקת טעמי כל המנה, יצרתי קרם זוקיני בגריל שהשתלב באופן נפלא בטעמי האש ומדורה.
