דודה חכמה שלי מספרת, ששאלה פעם את אמא שלה, מתי תדע שהיא מוכנה להיות אמא.
ענתה לה אמה החכמה: "זאת תדעי בתי בילד השלישי שלך..."
דודה חכמה שלי מספרת, ששאלה פעם את אמא שלה, מתי תדע שהיא מוכנה להיות אמא.
ענתה לה אמה החכמה: "זאת תדעי בתי בילד השלישי שלך..."
חנוכה וכריסטמס מתקרבים יחד לקו הזינוק ומחדדים אצל הדס את שאלת הזהות, כשפה בישראל התשובה לה כל כך ברורה, אך לילד ישראלי שנולד, גדל ומתבגר לתוך מנהגי סביבתו בניכר, לא כל כך ברור מה בא לפני מה.
במיוחד כאשר החילוניות מהווה בסיס ההוויה, הדס מגלה את הגבול הבורדו שלה.
<בעקבות שישי של אי שקט בכל חזיתות האייפון, תומר בן-חיים פורק עול על קבוצות הוואטסאפ הכתתיות.
אתם מוזמנים להוסיף כל אימוג'י שעולה לכם בראש.
לידה שנייה. פעם שנייה בגרמניה.
נראה כאילו הכל דומה ומוכר, אפילו התפאורה, אבל הפילטרים משתנים. הפרספקטיבה של הדס מתרחבת
יש מצב שאם את אמא לבת את סובלת מ"תסמונת היומולדת".
רונית מסתכלת לסינדרום בעיניים
בקשה שהגיעה מצד הג'וניירית לקבלת הארכת זמן בבחינה, מטלטלת את עולמה של רונית וגורמת לה לתהות על כשרותם של "מנגנוני ההשוואה".
הג'וניירית שקראה את הפוסט, מגיבה אף היא.
החורף מגיע לסיומו וגם שנה של אחת על אחת עם העוללה מקבלת תפנית. רוחות של אביב...
"כשהבטחתי לעצמי לא להיות כמו ההורים שלי כשאגדל את ילדי, לא תיארתי לעצמי שלמציאות יש גם מה לומר בנדון ועם כל הכבוד לפנטזיות שלי, היא תמיד הראשונה בתור"
גלית (שם בדוי) חושפת, אבל לא נחשפת..
תגידו, אנחנו מאושרים כל הזמן?
אז מה אנחנו רוצים מהילדים שלנו? האם איבדנו את היכולת ללמד את הילדים שלנו לא להיות מרוצים?
