עונג מלטף צילום: עמנואל רוזנצוייג
מרק קרמי, מלטף שצפים בו פרחים זעירים של כרובית. תיבול גרגרי הכוסברה ומעט גרגרי כמון, מוסיף נופך מסתורי.
מרק קרמי, מלטף שצפים בו פרחים זעירים של כרובית. תיבול גרגרי הכוסברה ומעט גרגרי כמון, מוסיף נופך מסתורי.
אחד הירקות המופלאים ואהובים עלי הוא האספרגוס.
עוד כילד שגדל בכפר, התלהבתי מראשי האספרגוס המבצבצים מהערוגה של שלומית שכנתי.
משהו מיוחד יש בירק הזה, במרקמו כאשר הוא מבושל נכון ובטעמו בכל צורת בישול.
המתכון הזה מפורסם בעיצומו שלמשבר הקורונה העולמי.
אחת התופעות הנילוות למשבר היא קושי החקלאים לשווק את תוצרתם.
ככה, בנסיון לעזור למגדל אספרגוסים, מצאתי את עצמי עם חבילות רבות במקרר של אספרגוס משובח.
המתכון כאן הוא אחד מסדרה של מתכונים שנפרסם כאן ב"שטעים".
מרק קטיפתי נפלא. אפשר להכינו ללא מוצרי חלב ואפשר להעלות אותו עוד דרגה של עונג עם כמה כפות גבינת שמנת.
אצלינו בבית אוהבים מאד מרק ירקות קרמי, חלק, עשיר בטעמים טבעיים.
התרמומיקס הוא כלי מושלם למטרה זו ובכדרך אגב, בבזמן בישול ארוחה מלאה, בתהליך של שלושה שלבים קלילים מתבשל לו ללא כל מאמץ מרק נפלא.
בחורף המרק תמיד חם. בקיץ אנחנו גם מתפנקים עם גספ'צו מושלם (ואז אנחנו גם מוסיפים עוקצנות קטנה. ראו מתכון מלא בקישור הזה).
ליל הסדר כבר עבר. אז עכשיו לפרסם מתכון לקניידלעך???
ובכן, השנים לימדו אותי שמסורת חגים משפחתית מאד קשה לשנות ומי אני שאסכן את הבשלן או הבשלנית בהגשת מאכל כל כך מסורתי לשיפוט מול הנוסטלגיה המשפחתית הנעימה כל כך, אך גם ביקורתית...
אבל בסוף פסח, ובשבועות שאחריו, אנו תקועים עם שאריות מצות. אפילו מצה-בריי כבר לא מתחשק לילדים.
זו הזדמנות לנסות גרסה קצת אחרת.
היות ולא נתקלתי בה בשום משפחה אחרת עד היום, אני קורא לה כאן "הקניידלעך שלנו".
השינוי העיקרי הוא שימוש במצות כבסיס ולא (רק) בקמח מצה. התוספת השנייה היא שימוש בתמצית שקדים שמקפיצה את הקציצות הפשוטות האלו לדרגה אחת לפחות מעלה. הקניידלעך מתקבלים הרבה יותר אווריריים וטעימים. מאד שונים מהגרסה השכיחה הדחוסה כל כך שאנו מוצאים בכל בית כמעט.
אני למדתי מאמי, היא למדה מחמותה, סבתא אדית שלנו.
אני משער שהבסיס הוא כופתאות הלחם על אין-סוף הגרסאות שלהן, הנפוצות כל כך במטבח האוסטרו-הונגרי והסביבה. על בסיס אותה תפישה, החליפו את הלחם במצה שהושרתה במים. כמה פשוט...
אחד מיתרונות החורף (הרבים בעיני), הוא ירקות השורש המפותחים ומגוונים שעולים על דוכני השוק.
דרך נפלאה ליהנות מהם, היא לבשלם כמרק סמיך ועשיר טעם.
לא צריך שום ציר (הרי ציר ירקות מכינים במילא מהשורשים האלו) וממש לא חייבים שמנת להקרמה.
אין סוף גרסאות לגספ'צו הספרדי, במיוחד בין המחוזות השונים שם.
אבל המכנה המשותף, לרוב, הוא טחינה של עגבניות וירקות שונים. לעיתים כפרית, לעיתים מעודנת.
הפעם ניקח את המרק הזה לכיוון קצת יותר מעודן ומודרני, אפשר לומר גורמה.
מפגש מרענן בין מרק קר ופיקנטי לכדור סורבה קפוא ומתקתק וכמובן בין טעמי העגבניות ופלפלים לבין טעם הסלרי.
בויאבז הוא מרק דגים אשר נקשר בעיקר עם מרסיי שבדרום צרפת, אולם אני דווקא טעמתי את המרק המשובח ביותר בחבל נורמנדי, בכפר דייגים קטן על חוף האוקיאנוס האטלנטי.
מאז, טעמתי עשרות גרסאות שונות למרק הזה, רובן לא הותיר בי כלום מהזכרון הראשון ההוא.
עקבתי קצת אחרי הגרסאות האהובות בארץ - של אייל שני, של אייל לביא וזה שמוגש במסעדת מנטריי ובסופו של דבר יצאה לי מן גרסה משולבת, עשירה בטעם, עדינה במרקם ובעיקר משרה נחת. עם אוקיאנוס או בלי.
במשך שנים, הבחירה הטבעית שלי לחורף במסעדות פועלים, היתה מרק רגל.
טעם בשר עשיר, עונג של מח עצם וליווי חריף של סחוג וטחינה על פיתה עבה.
הגיע הזמן שסוף סוף אכין את המרק הנפלא הזה בבית.
מרק פטריות עשיר, בעל טעם עמוק, על טהרת הבישול הצרפתי.
מאד קל להכנה ובכל זאת מרשים כפתיחה לארוחה מפוארת.
פורסם לראשונה על ידי בתוכנית הטלויזיה אוכל טוב ובאתר אוכל טוב
מרכיבים (6 מנות):
אופן ההכנה:
אגוזי הקשיו, מעבר לערכים התזונתיים הרבים שלהם, מהווים בסיס מעולה לתבשילים עשירים. כולם מכירים את האגזוים כתוספת פריכה, מטוגנת לרוב, מעל מאכלים אסיאתיים רבים. אולם דווקא מבושלים וטחונים, הם משמשים במקום שמנת או גבינה. אפשר לאפות עוגת "גבינה" שעשוייה רק מאגוזי קשיו, למשל.
כאן נכין מרק קארי ירוק ואגוזי הקשיו. מרק עשיר, חורפי, המביא בעדינות את טעמי המזרח – בעיקר תאילנד ווייטנאם.
המרק מתאים גם לצמחוניים (אם ישתמשו בציר ירקות כבסיס במקום ציר עוף) ואפילו לטבעוניים.
פורסם לראשונה על ידי במדור טעם של חו"ל באתר "אוכל טוב"
חומרים (ל-4 מנות):
