העם הנבחר. ללא פוליטיקה

העם הנבחר. ללא פוליטיקה

״העם הנבחר״.
מותג. טקטיקה שיווקית.


האם אפשר היה להקים מדינה בלי המותג המאחד הזה?
האם מכל קצוות תבל, עם הבדלים תרבותיים כל כך שונים, הרגליי חיים לעיתים מנוגדים - ניתן היה לקבץ ככה סתם את החלקים היהודים בעולם?

אין ספק שמדינת ישראל הוקמה כצורך קיומי.
אין ספק בהצדקת קיומה. היא נכונה באופן אקוטי.

אבל אנו משלמים היום מחיר יקר על הדרך השיווקית, על הסלוגן שנחרט לאורך שנות ההסטוריה.
ההבדלה שלנו מכל העמים דרך הצגה מתנשאת של מורמים מכל, ״נבחרים״ - עולה לנו בסכסוך ארוך ונוראי שאחד ממקורותיו הוא חוסר השוויון וההערכה העצמית והדדית.
ואלו, שניים מתוך שלושה תנאים הכרחיים לשותפות.

הסלוגן הזה מכרסם וצורב כל בסיס לאמון.

ככל שאנו מתרחקים משלב הקמת המדינה, כך מתרבים יושביה שאפילו את הסיפורים על חיים משותפים של יהודים וערבים על אדמה זו כבר לא מכירים, שלא לדבר על שטיפת המח עם מושגים כמו טרור, כח, הגנה, עבודה ערבית, הייטק ישראלי, המח היהודי ו-העם הנבחר.

מיקי מפשט את המבט ושואל שאלה ישירה: מה אם נוותר על ה״מ״?
מה בסך הכל ההבדל בינינו לבין שכנינו?
האם צריך להיות הבדל? האם ההבדל שכל אחד רואה מהצד שלו הוא המחסום לחיים נורמאליים באיזור הזה?

תשאירו לרגע בצד את הדת והפוליטיקה.

עיצוב כרזה - מיקי סוויד / טקסט: עמנואל רוזנצוייג.

דרג את הרשום בבלוג זה:
אני כעיוור אחרייך
אחי בבית בעולם

פוסטים קשורים

 

תגובות

אורח - כריסטה רחל בת-אדם בתאריך שבת, 05 נובמבר 2016 18:21
קונספט "העם הנבחר"

עבורי השאלות

    \n
  • מה בסך הכל ההבדל בינינו לבין שכנינו?
  • האם צריך להיות הבדל?
  • האם ההבדל שכל אחד רואה מהצד שלו הוא המחסום לחיים נורמאליים באיזור הזה?\n

הן בנאליות ואינן נוגעות ברגש: חוסר השיוויון בהערכה העצמית.
אבל אם כבר מיקי/עמנואל העלו את הבעיה הזאת,
אז אני מציעה להפריד אותה לגמרי מקונספט "העם הנבחר".

קודם כל כמה מלים ל"קונספט" עצמו:
במקור -בספר שמות- אינו מדובר בעם נבחר אלא ב"עם סגולה",
כלומר בעם שיש לו יחוד כמו שיש לכל עם ולכל אדם יחוד.
הסיפור על בבל מבליט איך האדם בורח מ- ומתכחש ליחודו:
וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים...
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ ...מִגְדָּל ... פֶּן-נָפוּץ...
וַיֹּאמֶר יהוה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם
לזה אמר איבן עזרא במאה ה12:
"כך שלא יכולת להבחין בין דיבור חכם לדיבור כסיל".

אז "אלהים" מבלבל להם את השפה
כדי שלא יבינו איש את רעהו
וכל אחד ייאלץ לגלות את יחודו ולהגשים את יעודו.

אלא שזה לא עזר: בין אלה שנפוצו מבבל היה גם תרח:
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט ...וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ
וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם
יפה: הם "יצאו" והם "הלכו" אלא מה?
הם "ישבו שם" מחדש, בבטחון ובבטיחות.
אז "אלהים" מבין, שהאוולוציה תמיד תתחיל עם יצור אחד, עם אדם אחד
והוא אומר לאברם, שעליו ללכת מכל בטחון ונוחיות:
לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ

עד היום הזה הסיבה לבריחה של אדם מיחודו היא אותה הסיבה:
הפניקה מלהיות "יוצא דופן" ומכאן --
הפחד מלהישפט על ידי כל האנשים שוויתרו על יחודם ועל הגשמת יעודם.
בפרק האחרון ב"התסריטאי" מודגש עד אימה הגעגוע (של ערבי ירושלמי)
"להיות כמוהם, להיות כמו כולם", יעני להיות כמו היהודים בישראל.

בחזרה ל"עם סגולה":
כעבור כ400 שנה הפך המושג "עם סגולה" ל"עם אשר בחרתי בו".
וכדי שלא תהיה אי-הבנה, מה משמעות הדבר, אומר הנביא עמוס:
רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה
עַל-כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם
כלומר אם עושים רצח-עם באפריקה, בקושי מישהו מדבר על זה,
אבל אם בישראל רוצחים פלסטינאי אחד, כל העולם מתקומם!

99% של היהודים התקוממו ומתקוממים נגד ה"נבחרות" הזאת
ורצו ורוצים להיות "ככל העמים".
זה עזר להם? זה עוזר לנו?
כמו שכל אדם חייב לקחת על עצמו את יחודו ואת יעודו,
כך גם העם הזה חייב סוף-סוף להבין,
שעוד לפני 3000 שנה הבריחה הזאת לא הועילה, והיא בטח לא תועיל היום.
עם ישראל - כמו כל אדם - חייב להתמודד עם יחודו ומכאן עם יעודו!
ויעודו הוא דוקא זה: להיות מודל לכל אדם בלחפש את יחודו ואת יעודו.

עכשיו לתופעת הלוואי של ה"התנשאות" שבה מאשימים את היהודים,
על אף שרק קבוצות מסוימות נגועות בפירוש האומלל הזה.
קחו שני אנשים או ילדים בסביבתכם:
אחד מהם מרגיש "שווה פחות".
האם זה עוזר, שהשני "יתנשא פחות"?
הרי לרוב זאת הבעיה של הקרבן שהוא משליך על הזולתו,
ועד שהוא לא תופס את ריבונותו ומוצא את ה"אני שווה" בתוך עצמו,
השני, המתנשא כביכול, אינו יכול לעשות כלום מלבד להתרחק.
למה "קין" הרגיש "לא שווה"? מכיוון ש"הבל" התנשא עליו?
לא, אלא מכיוון ש"קין" פירש ארוע מסוים בחייו כ"הבל משפיל אותי".

אחרי "אוסלו" היו כל מיני ישראלים "טובים" שרצו ליצור אתגר משותף
שיביא לידי שיוויון בהערכה העצמית, גם אם לא היו להם המלים האלה.
אבל יוזמות "פרטיות" כאלה לא יפתרו את בעית "חוסר ההערכה העצמית".
לכן יש צורך בפרדיגמה רחבה כמו חזון האהלים: אוצר המדבר כאתגר.
וגם זה לא יספיק: חזון האהלים יהיה זירת אימון ברגש ובריבונות.
יש להעלות למודעות את הרגש של "קין",
ואת עצם הרגש של הקרבנות,
ש-בין היתר- מוליד את הפיצוי העצמי: "אני יותר טוב ממך".

The greatness of a piece"
is not in its separateness as a fragment
"but in its unique alignment with wholeness

עבורי השאלות [list]\n[*] מה בסך הכל ההבדל בינינו לבין שכנינו? [*] האם צריך להיות הבדל? [*] האם ההבדל שכל אחד רואה מהצד שלו הוא המחסום לחיים נורמאליים באיזור הזה?\n[/list] הן בנאליות ואינן נוגעות ברגש: חוסר השיוויון בהערכה העצמית. אבל אם כבר מיקי/עמנואל העלו את הבעיה הזאת, אז אני מציעה להפריד אותה לגמרי מקונספט "העם הנבחר". [b]קודם כל כמה מלים ל"קונספט" עצמו:[/b] במקור -בספר שמות- אינו מדובר בעם נבחר אלא ב"עם סגולה", כלומר בעם שיש לו יחוד כמו שיש לכל עם ולכל אדם יחוד. הסיפור על בבל מבליט איך האדם בורח מ- ומתכחש ליחודו: וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים... וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ ...מִגְדָּל ... פֶּן-נָפוּץ... וַיֹּאמֶר יהוה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם לזה אמר איבן עזרא במאה ה12: "כך שלא יכולת להבחין בין דיבור חכם לדיבור כסיל". אז "אלהים" מבלבל להם את השפה כדי שלא יבינו איש את רעהו וכל אחד ייאלץ לגלות את יחודו ולהגשים את יעודו. אלא שזה לא עזר: בין אלה שנפוצו מבבל היה גם תרח: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט ...וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם יפה: הם "יצאו" והם "הלכו" אלא מה? הם "ישבו שם" מחדש, בבטחון ובבטיחות. אז "אלהים" מבין, שהאוולוציה תמיד תתחיל עם יצור אחד, עם אדם אחד והוא אומר לאברם, שעליו ללכת מכל בטחון ונוחיות: לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ עד היום הזה הסיבה לבריחה של אדם מיחודו היא אותה הסיבה: הפניקה מלהיות "יוצא דופן" ומכאן -- הפחד מלהישפט על ידי כל האנשים שוויתרו על יחודם ועל הגשמת יעודם. בפרק האחרון ב"התסריטאי" מודגש עד אימה הגעגוע (של ערבי ירושלמי) "להיות כמוהם, להיות כמו כולם", יעני להיות כמו היהודים בישראל. [b]בחזרה ל"עם סגולה":[/b] כעבור כ400 שנה הפך המושג "עם סגולה" ל"עם אשר בחרתי בו". וכדי שלא תהיה אי-הבנה, מה משמעות הדבר, אומר הנביא עמוס: רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל-כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם כלומר אם עושים רצח-עם באפריקה, בקושי מישהו מדבר על זה, אבל אם בישראל רוצחים פלסטינאי אחד, כל העולם מתקומם! 99% של היהודים התקוממו ומתקוממים נגד ה"נבחרות" הזאת ורצו ורוצים להיות "ככל העמים". זה עזר להם? זה עוזר לנו? כמו שכל אדם חייב לקחת על עצמו את יחודו ואת יעודו, כך גם העם הזה חייב סוף-סוף להבין, שעוד לפני 3000 שנה הבריחה הזאת לא הועילה, והיא בטח לא תועיל היום. עם ישראל - כמו כל אדם - חייב להתמודד עם יחודו ומכאן עם יעודו! ויעודו הוא דוקא זה: להיות מודל לכל אדם בלחפש את יחודו ואת יעודו. [b]עכשיו לתופעת הלוואי של ה"התנשאות" שבה מאשימים את היהודים[/b], על אף שרק קבוצות מסוימות נגועות בפירוש האומלל הזה. קחו שני אנשים או ילדים בסביבתכם: אחד מהם מרגיש "שווה פחות". האם זה עוזר, שהשני "יתנשא פחות"? הרי לרוב זאת הבעיה של הקרבן שהוא משליך על הזולתו, ועד שהוא לא תופס את ריבונותו ומוצא את ה"אני שווה" בתוך עצמו, השני, המתנשא כביכול, אינו יכול לעשות כלום מלבד להתרחק. למה "קין" הרגיש "לא שווה"? מכיוון ש"הבל" התנשא עליו? לא, אלא מכיוון ש"קין" פירש ארוע מסוים בחייו כ"הבל משפיל אותי". אחרי "אוסלו" היו כל מיני ישראלים "טובים" שרצו ליצור אתגר משותף שיביא לידי שיוויון בהערכה העצמית, גם אם לא היו להם המלים האלה. אבל יוזמות "פרטיות" כאלה לא יפתרו את בעית "חוסר ההערכה העצמית". לכן יש צורך בפרדיגמה רחבה כמו חזון האהלים: אוצר המדבר כאתגר. וגם זה לא יספיק: חזון האהלים יהיה זירת אימון ברגש ובריבונות. יש להעלות למודעות את הרגש של "קין", ואת עצם הרגש של הקרבנות, ש-בין היתר- מוליד את הפיצוי העצמי: "אני יותר טוב ממך". The greatness of a piece" is not in its separateness as a fragment "but in its unique alignment with wholeness
כבר רשום/ה באתר? לוגאין כאן
אורח
חמישי, 14 דצמבר 2017

Captcha Image

בחזרה לראש העמוד