אני טייס ואני אויב האומה

אני טייס ואני אויב האומה

 

בככר העיר, לקול תופים ומצילות עיבוד גרפי: עמנואל רוזנצוייג

הימים ימי סתיו, אבל הרוחות הן רוחות רעות בשמיים הפתוחים.

 

תומר בן-חיים מפשט את תחושותיו ובעיקר מדבר מדם ליבו.
אליכם, חברינו לעבודה באל-על
ולהתרשמותכם, נוסעים יקרים, שעד היום בחרתם לטוס אל-על בגלל החיבור הנפלא שיצרנו, עובדי אל-על על כל המגזרים.

 

 

עד לפני כמה ימים הייתי סתם אזרח פשוט ומוסרי, שומר חוק שמשלם מיסים בזמן ועובד קשה.
נשוי עם 3 ילדים, גר בדירת 4 חדרים, משלם משכנתא ונוסע בסובארו.

השבוע התבשרתי מהתקשורת שאני כבר מיליונר שמרוויח סכומי עתק, אני שקרן, עצלן, מתנשא ובכלל נושא בכל עוולות העולם.

ניסיתי להסביר להורים בגן של הבת שלי שהדמות שמתוארת בתקשורת היא פרי יצירתו ודמיונו הקודח של הרוקח רב הרהב מספר אחד במדינה.
לשוא.
מבחינת החברים, ההולוגרמה מהטלויזיה ומהעיתונים זה אני.

אז לא, אני לא מתכוון לצאת למסע להגנת שמי כי מימיי לא חטאתי, לא פגעתי באיש, לא דרסתי לרווחתי האישית ולא חרשתי מזימות.
זוהי תמצית השיימינג האלים וגס הרוח של מנהל קטן שאיכשהו השתחל לארגון גדול (גדול על מידותיו עשרות מונים) ושל יח"צן ״גדול״ שמושך בחוטים של אנשי תקשורת שטחיים כאילו היו בובה על חוט.

בעידן כזה של מציאות מדומה שנבנית בשניות בעולם הפייסבוק והוואטסאפ, מיליונים נשפכים על הוצאת דיבה בעיתון המשפחה הנפוץ במדינה, במקום לתת קביעות לעוד כמה דיילים ודיילות מסורים שפוטרו רק לפני ימים על לא עוול בכפם.

מה חבל שאנרגיות ניהוליות פנויות מופנות למלחמה בעובדים מבפנים, במקום להילחם יחד איתנו כדי לקדם את החברה והמותג.

השתלטה לנו על הבית חבורת הון-שלטון-עיתון חסרת מעצורים ומשוללת רסן.
ברצותם, כל אדם שלדעתם מהווה מטרד, יהפוך בין לילה למפלצת דמונית שיש להעלותה על המוקד ולהסירה מן הדרך.

עובדים וקולגות יקרים,
הגיע הזמן שתחליטו באיזה צד אתם ולמי אתם מאמינים.
האם לחבורת האדונים שטופי הזעם הסוגדים לשורת הרווח ורק לה, אשר עד היום לא התפרסמו בהכרח ביושרה ובהגינות יוצאות דופן, או לחבריכם על רצפת היצור.
האם לכוחות חזקים ועשירים מגובים במר עופר עייני, לוחם החופש עז הנפש, אקס ההסתדרות?
או לי, למשל!
זה שמתעניין בשלומכם ואומר בוקר טוב או דואג לדיילת עייפה שעומדת על הרגליים כבר 14 שעות.

מנסים להסית אתכם נגדנו, אבל חשוב שתבינו שאנחנו לא האויב שלכם.
נהפוך הוא, אנחנו למעשה חומת המגן שלכם, כי מה לדעתכם יקרה אם וכאשר כוחות האופל והכסף הגדול יצליחו להכריע אותנו?
הרי זה ברור כשמש שאתם הבאים בתור.
הישמרו לכם מלהפוך כלי משחק בידיהם הטמאות, כי מוקדם ומהר ממה שאתם חושבים, אותן ידיים גסות יסיתו אחרים כנגדכם ואתם תהפכו חומר ביד היוצר של כלב הציד בעל הלשון הארוכה וחבר אדוניו.

שנים הנחנו יסודות איתנים ובנינו מותג אהוב, מקצועי, חזק ובטוח.
והנה, בהינף יד שטופת זעם ושיכורת כח, עומדים היסודות שהקמנו למבחן הסופה.
אני מאמין ויודע שנוכל לה כי בסוף האמת מנצחת והיא חזקה מכל יחצן מוסת או מנכ״ל לרגע רדוף אגו וחימה.

אנחנו - הטייסים, הדיילים, המכונאים, אנשי השיווק, המכירות, הכספים, המנקים, הקייטרינג והשליטה וכל שאר העובדים החרוצים שקצרה היריעה מלפרט את עומק מסירותם, היינו פה לפני חורשי המזימות חסרי המוסר, שמושכים סכומי עתק ומרוקנים את קופת החברה.

ואנחנו נישאר פה אחריהם, נישאר כדי לתקן ונצליח בכך.

אכן קשה להבחין בין טוב לרע בימים אלו, אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שבמבחן הזמן האמת בסוף נחשפת.
בואו לא נחכה למבחן ההיסטוריה, אלא נשכיל להבחין בכך כבר עכשיו ונשלב ידיים וכוחות כדי לשמור על הבית שלנו מכל רע.

חג מולד(ת) שמח
אני כעיוור אחרייך

פוסטים קשורים

 

תגובות

עמנואל רוזנצוייג בתאריך ראשון, 20 נובמבר 2016 18:16
מקלל?

דן,
ברור לך שלא אפרוס כאן את דרך ההתמודדות שלנו עם הבליץ התקשורתי ומסך העשן שמייצרת ההנהלה.
לפעמים יש מקום לעובדות (תודה שרשמת אותן. מדוייקות)
לפעמים יש מקום לדיבור פשוט, מלב אל לב. להגיד לך את האמת - שם אני נמצא רוב הזמן. יעיל או לא...

דן, ברור לך שלא אפרוס כאן את דרך ההתמודדות שלנו עם הבליץ התקשורתי ומסך העשן שמייצרת ההנהלה. לפעמים יש מקום לעובדות (תודה שרשמת אותן. מדוייקות) לפעמים יש מקום לדיבור פשוט, מלב אל לב. להגיד לך את האמת - שם אני נמצא רוב הזמן. יעיל או לא...
אורח - מכונאי פשוט.. בתאריך ראשון, 20 נובמבר 2016 12:34
הבחור בקצה השני של הקשר...

תומר ועמנואל שלום,
בטוח יצא לנו להיפגש ולא פעם במטוס, לשוחח בקשר ולנופף אחד לשני לקראת ההסעה להמראה.
בתור מכונאי (אחד מן הרבים) שנותן אל הנשמה והבריאות כדי שהמטוסים יהיו מוכנים בזמן, במקצועיות ובבטיחות מקסימלית אני מאוד מנסה להבין את את מה שקורה פה.
יש לי המון כבוד מאז ומתמיד לאנשי צוות אוויר, יודע שעבדו קשה כדי להגיע לאן שהגיעו, רציתי גם להיות טייס אך מסיבות כאלה ואחרות אני נמצא בצד השני ויכול רק להשקיף לעבר מטוסים שממריאים אבל עם תחושת גאווה כי אני יודע שעשיתי הכל כדי שהוא ימריא וינחת בביטחה.
אנו אנשי הקרקע עובדים מסביב לשעון, חגים, שבתות כשכל האחרים נחים, אנו מוותרים על זמן איחוד עם המשפחה והילדים כי אנו יודעים עד כמה חשובה העבודה שלנו, עזוב את המשכורות הרעב שאנחנו מקבלים על למעלה מ-180 שעות בחודש בכל זמן ומזג אוויר, את הארועים המשפחתיים שפספסנו ולא נזכה להשתתף בהם שוב כי אין מספיר כוח אדם כדי לשחרר את כולם לחודש או לחילופין כי אותה שבת זה עוד כמה שקלים כדי לסגור את החודש.
מה שמציק לי שבחיים לא שמעתי שצוות אוויר יגיד שמגיע למכונאים ולאנשי הקרקע עוד טיפה, אולי קביעות, אולי תוספת קטנה או בונוס על העבודה שאנו עושים?! אני לא סופר כסף של אחרים, חונכתי אחרת, אם הרווחת סימן שמגיע.
קצת סוטה ממה שרציתי לשאול אבל כל זה נובע מכאב שנצבר במשך זמן, וזעק למאת החוצה.
אז שאלתי היא כזאת, אם כולנו ״ביחד״ מדוע הוועד שלכם רוצה להיות נפרד? מדוע אנו רק שומעים שאתם החומה שלנו שמגבה אותנו? מדוע כשאתם לא עבדים כך השאר עובדים פי חמש?
התעניינתי ואני בטוח שגם להנהלה יש יד בדבר, אבל בואו נהיה הוגנים, כל אחד דואג פה לעצמו ולחבריו ולאף אחד מעבר.
שוב פעם אני אולי נשמע קצת קשה אבל למרות כל זה כשנפגש אתה תקבל ממני את מלוא הכבוד ואהבה מכל הלב.

תומר ועמנואל שלום, בטוח יצא לנו להיפגש ולא פעם במטוס, לשוחח בקשר ולנופף אחד לשני לקראת ההסעה להמראה. בתור מכונאי (אחד מן הרבים) שנותן אל הנשמה והבריאות כדי שהמטוסים יהיו מוכנים בזמן, במקצועיות ובבטיחות מקסימלית אני מאוד מנסה להבין את את מה שקורה פה. יש לי המון כבוד מאז ומתמיד לאנשי צוות אוויר, יודע שעבדו קשה כדי להגיע לאן שהגיעו, רציתי גם להיות טייס אך מסיבות כאלה ואחרות אני נמצא בצד השני ויכול רק להשקיף לעבר מטוסים שממריאים אבל עם תחושת גאווה כי אני יודע שעשיתי הכל כדי שהוא ימריא וינחת בביטחה. אנו אנשי הקרקע עובדים מסביב לשעון, חגים, שבתות כשכל האחרים נחים, אנו מוותרים על זמן איחוד עם המשפחה והילדים כי אנו יודעים עד כמה חשובה העבודה שלנו, עזוב את המשכורות הרעב שאנחנו מקבלים על למעלה מ-180 שעות בחודש בכל זמן ומזג אוויר, את הארועים המשפחתיים שפספסנו ולא נזכה להשתתף בהם שוב כי אין מספיר כוח אדם כדי לשחרר את כולם לחודש או לחילופין כי אותה שבת זה עוד כמה שקלים כדי לסגור את החודש. מה שמציק לי שבחיים לא שמעתי שצוות אוויר יגיד שמגיע למכונאים ולאנשי הקרקע עוד טיפה, אולי קביעות, אולי תוספת קטנה או בונוס על העבודה שאנו עושים?! אני לא סופר כסף של אחרים, חונכתי אחרת, אם הרווחת סימן שמגיע. קצת סוטה ממה שרציתי לשאול אבל כל זה נובע מכאב שנצבר במשך זמן, וזעק למאת החוצה. אז שאלתי היא כזאת, אם כולנו ״ביחד״ מדוע הוועד שלכם רוצה להיות נפרד? מדוע אנו רק שומעים שאתם החומה שלנו שמגבה אותנו? מדוע כשאתם לא עבדים כך השאר עובדים פי חמש? התעניינתי ואני בטוח שגם להנהלה יש יד בדבר, אבל בואו נהיה הוגנים, כל אחד דואג פה לעצמו ולחבריו ולאף אחד מעבר. שוב פעם אני אולי נשמע קצת קשה אבל למרות כל זה כשנפגש אתה תקבל ממני את מלוא הכבוד ואהבה מכל הלב.
אורח - אנטון בתאריך ראשון, 20 נובמבר 2016 13:04
הבחור בקצה השני של הקשר...

תומר ועמנואל שלום,
בטוח יצא לנו להיפגש ולא פעם במטוס, לשוחח בקשר ולנופף אחד לשני לקראת ההסעה להמראה.
בתור מכונאי (אחד מן הרבים) שנותן אל הנשמה והבריאות כדי שהמטוסים יהיו מוכנים בזמן, במקצועיות ובבטיחות מקסימלית אני מאוד מנסה להבין את את מה שקורה פה.
יש לי המון כבוד מאז ומתמיד לאנשי צוות אוויר, יודע שעבדו קשה כדי להגיע לאן שהגיעו, רציתי גם להיות טייס אך מסיבות כאלה ואחרות אני נמצא בצד השני ויכול רק להשקיף לעבר מטוסים שממריאים אבל עם תחושת גאווה כי אני יודע שעשיתי הכל כדי שהוא ימריא וינחת בביטחה.
אנו אנשי הקרקע עובדים מסביב לשעון, חגים, שבתות כשכל האחרים נחים, אנו מוותרים על זמן איחוד עם המשפחה והילדים כי אנו יודעים עד כמה חשובה העבודה שלנו, עזוב את המשכורות הרעב שאנחנו מקבלים על למעלה מ-180 שעות בחודש בכל זמן ומזג אוויר, את הארועים המשפחתיים שפספסנו ולא נזכה להשתתף בהם שוב כי אין מספיר כוח אדם כדי לשחרר את כולם לחודש או לחילופין כי אותה שבת זה עוד כמה שקלים כדי לסגור את החודש.
מה שמציק לי שבחיים לא שמעתי שצוות אוויר יגיד שמגיע למכונאים ולאנשי הקרקע עוד טיפה, אולי קביעות, אולי תוספת קטנה או בונוס על העבודה שאנו עושים?! אני לא סופר כסף של אחרים, חונכתי אחרת, אם הרווחת סימן שמגיע.
קצת סוטה ממה שרציתי לשאול אבל כל זה נובע מכאב שנצבר במשך זמן, וזעק למאת החוצה.
אז שאלתי היא כזאת, אם כולנו ״ביחד״ מדוע הוועד שלכם רוצה להיות נפרד? מדוע אנו רק שומעים שאתם החומה שלנו שמגבה אותנו? מדוע כשאתם לא עבדים כך השאר עובדים פי חמש?
התעניינתי ואני בטוח שגם להנהלה יש יד בדבר, אבל בואו נהיה הוגנים, כל אחד דואג פה לעצמו ולחבריו ולאף אחד מעבר.
שוב פעם אני אולי נשמע קצת קשה אבל למרות כל זה כשנפגש אתה תקבל ממני את מלוא הכבוד ואהבה מכל הלב.

תומר ועמנואל שלום, בטוח יצא לנו להיפגש ולא פעם במטוס, לשוחח בקשר ולנופף אחד לשני לקראת ההסעה להמראה. בתור מכונאי (אחד מן הרבים) שנותן אל הנשמה והבריאות כדי שהמטוסים יהיו מוכנים בזמן, במקצועיות ובבטיחות מקסימלית אני מאוד מנסה להבין את את מה שקורה פה. יש לי המון כבוד מאז ומתמיד לאנשי צוות אוויר, יודע שעבדו קשה כדי להגיע לאן שהגיעו, רציתי גם להיות טייס אך מסיבות כאלה ואחרות אני נמצא בצד השני ויכול רק להשקיף לעבר מטוסים שממריאים אבל עם תחושת גאווה כי אני יודע שעשיתי הכל כדי שהוא ימריא וינחת בביטחה. אנו אנשי הקרקע עובדים מסביב לשעון, חגים, שבתות כשכל האחרים נחים, אנו מוותרים על זמן איחוד עם המשפחה והילדים כי אנו יודעים עד כמה חשובה העבודה שלנו, עזוב את המשכורות הרעב שאנחנו מקבלים על למעלה מ-180 שעות בחודש בכל זמן ומזג אוויר, את הארועים המשפחתיים שפספסנו ולא נזכה להשתתף בהם שוב כי אין מספיר כוח אדם כדי לשחרר את כולם לחודש או לחילופין כי אותה שבת זה עוד כמה שקלים כדי לסגור את החודש. מה שמציק לי שבחיים לא שמעתי שצוות אוויר יגיד שמגיע למכונאים ולאנשי הקרקע עוד טיפה, אולי קביעות, אולי תוספת קטנה או בונוס על העבודה שאנו עושים?! אני לא סופר כסף של אחרים, חונכתי אחרת, אם הרווחת סימן שמגיע. קצת סוטה ממה שרציתי לשאול אבל כל זה נובע מכאב שנצבר במשך זמן, וזעק למאת החוצה. אז שאלתי היא כזאת, אם כולנו ״ביחד״ מדוע הוועד שלכם רוצה להיות נפרד? מדוע אנו רק שומעים שאתם החומה שלנו שמגבה אותנו? מדוע כשאתם לא עבדים כך השאר עובדים פי חמש? התעניינתי ואני בטוח שגם להנהלה יש יד בדבר, אבל בואו נהיה הוגנים, כל אחד דואג פה לעצמו ולחבריו ולאף אחד מעבר. שוב פעם אני אולי נשמע קצת קשה אבל למרות כל זה כשנפגש אתה תקבל ממני את מלוא הכבוד ואהבה מכל הלב.
עמנואל רוזנצוייג בתאריך ראשון, 20 נובמבר 2016 20:04
בהערכה ענקית

אנטון. דבריך מרגשים, כנים ונוגעים ללב.
זר לא יבין את תנאי העבודה שלכם. העבודה בגשם, בשמש, בריצה בין מטוס למטוס, בשעות לא פשוטות, בלחץ לא נורמלי של הוצאת טיסות וטיפול בתקלות - תמיד בחוסר כח אדם משווע ובמשכורות הזויות כלפי מטה.

אבל בוא נהיה ריאליים. ביום יום מתנהלים. מטיסה לטיסה, ממשמרת למשמרת. ואז משהוא משנה את המשוואה. עכשיו צריך לפעול שונה.
מה שקרה הפעם התחיל ככה:
היה משא ומתן מתיש על הסכם עבודה. הוחלט על תוספת זעומה לכל המגזרים.
התעקשות של צוות האוויר הביא לתוספת לכולם!
מייד אחרי זה, ההנהלה החליטה שהסיכום עם הטייסים לא טוב לה וביקשה לפתוח את זה להסכם חדש. לא משהו שאנחנו בכלל ביקשנו, לא משהו שרצינו. ההסכם שנחתם סביר לנו, אם כי ברור היה לכולם שבטווח הארוך הוא לא מתאים (חוקי המנוחה החדשים).
מייד נענינו, אולם ההנהלה הביאה אותנו למסע מתיש, חסר סיכוי, תוך שאיבת אנרגיות מטורפות וברקע - קמפיין רצח אופי מבוסס על שקרים מטורפים, כבר שנה שלימה.
משום מה בחרה ההנהלה להעמיק מאד את המשבר (שהיא עצמה יצרה). מה הסיבות? אני לא בטוח...
לא ביקשנו מאף עובד לתמוך, אם כי נדרשה הבנה של החברים כי זה התחיל להשפיע על מגזרים רבים. למשל על אנשי התחנה שהתמודדו עם איחורים ענקיים ביוזמת ההנהלה (יש לי תיעוד על אין סוף טיסות בהן הוקפצתי מהבית דקות לפני שהטיסה בכלל היתה צריכה להמריא, בשתיים ושלוש בבוקר. ברור שיהיה איחור שאנשי התחנה ספגו). בשלב הזה בעיקר הסברנו כמיטב יכולתנו (שלא היתה מרשימה אם אני צריך לשפוט).
בהחמרה של החודש האחרון, ההסתדרות החליטה לנצל את ההזדמנות ובחרה בדרך סכסוך העבודה. אין בו דבר שקשור לטייסים למעט הטיסות החכורות שמשפיעות על כולנו. הכל מתייחס לתנאי שאר העובדים, בעיקר הזמניים (פטנט ניצול נוראי ארוך שנים של אל על). אני לא בטוח שבמלחמה שההנהלה כופה עלינו הטייסים, סכסוך העבודה בכלל יעיל.
אבל אם כך החליטה נציגות העובדים יחד עם ההסתדרות, אנו נעמדים ללא היסוס לצד העובדים!
ההנהלה מצידה, שכנראה ממש לא רוצה להגיע לסיטואציה הזו, עושה הכל כדי לפלג ולסכסך ולגרום לרוב העובדים (הרי אנחנו בסך הכל 600 מתוך 6000). מאד פשוט.

אנטון, יחסי העבודה בינינו מיוחדים. הוצאת טיסה עם כל עשרות העובדים מסביב מרשימה כל פעם מחדש. התזמון, המקצוענות ללא פשרות, התקשורת וההתמודדות עם האתגר. בתוך הכאוס שההנהלה מכניסה, הפירוד, הסכסוך, השקרים והעיוותים - אני בעיקר בונה על יחסי העבודה האלו. משהו רגשי אני מודה, מעבר לכל ניתוח והגיון.

בוא לקפה בקוקפיט לפני שאנו יוצאים לטיסה!

אנטון. דבריך מרגשים, כנים ונוגעים ללב. זר לא יבין את תנאי העבודה שלכם. העבודה בגשם, בשמש, בריצה בין מטוס למטוס, בשעות לא פשוטות, בלחץ לא נורמלי של הוצאת טיסות וטיפול בתקלות - תמיד בחוסר כח אדם משווע ובמשכורות הזויות כלפי מטה. אבל בוא נהיה ריאליים. ביום יום מתנהלים. מטיסה לטיסה, ממשמרת למשמרת. ואז משהוא משנה את המשוואה. עכשיו צריך לפעול שונה. מה שקרה הפעם התחיל ככה: היה משא ומתן מתיש על הסכם עבודה. הוחלט על תוספת זעומה לכל המגזרים. התעקשות של צוות האוויר הביא לתוספת לכולם! מייד אחרי זה, ההנהלה החליטה שהסיכום עם הטייסים לא טוב לה וביקשה לפתוח את זה להסכם חדש. לא משהו שאנחנו בכלל ביקשנו, לא משהו שרצינו. ההסכם שנחתם סביר לנו, אם כי ברור היה לכולם שבטווח הארוך הוא לא מתאים (חוקי המנוחה החדשים). מייד נענינו, אולם ההנהלה הביאה אותנו למסע מתיש, חסר סיכוי, תוך שאיבת אנרגיות מטורפות וברקע - קמפיין רצח אופי מבוסס על שקרים מטורפים, כבר שנה שלימה. משום מה בחרה ההנהלה להעמיק מאד את המשבר (שהיא עצמה יצרה). מה הסיבות? אני לא בטוח... לא ביקשנו מאף עובד לתמוך, אם כי נדרשה הבנה של החברים כי זה התחיל להשפיע על מגזרים רבים. למשל על אנשי התחנה שהתמודדו עם איחורים ענקיים ביוזמת ההנהלה (יש לי תיעוד על אין סוף טיסות בהן הוקפצתי מהבית דקות לפני שהטיסה בכלל היתה צריכה להמריא, בשתיים ושלוש בבוקר. ברור שיהיה איחור שאנשי התחנה ספגו). בשלב הזה בעיקר הסברנו כמיטב יכולתנו (שלא היתה מרשימה אם אני צריך לשפוט). בהחמרה של החודש האחרון, ההסתדרות החליטה לנצל את ההזדמנות ובחרה בדרך סכסוך העבודה. אין בו דבר שקשור לטייסים למעט הטיסות החכורות שמשפיעות על כולנו. הכל מתייחס לתנאי שאר העובדים, בעיקר הזמניים (פטנט ניצול נוראי ארוך שנים של אל על). אני לא בטוח שבמלחמה שההנהלה כופה עלינו הטייסים, סכסוך העבודה בכלל יעיל. אבל אם כך החליטה נציגות העובדים יחד עם ההסתדרות, אנו נעמדים ללא היסוס לצד העובדים! ההנהלה מצידה, שכנראה ממש לא רוצה להגיע לסיטואציה הזו, עושה הכל כדי לפלג ולסכסך ולגרום לרוב העובדים (הרי אנחנו בסך הכל 600 מתוך 6000). מאד פשוט. אנטון, יחסי העבודה בינינו מיוחדים. הוצאת טיסה עם כל עשרות העובדים מסביב מרשימה כל פעם מחדש. התזמון, המקצוענות ללא פשרות, התקשורת וההתמודדות עם האתגר. בתוך הכאוס שההנהלה מכניסה, הפירוד, הסכסוך, השקרים והעיוותים - אני בעיקר בונה על יחסי העבודה האלו. משהו רגשי אני מודה, מעבר לכל ניתוח והגיון. בוא לקפה בקוקפיט לפני שאנו יוצאים לטיסה!
אורח - אנטון בתאריך שני, 21 נובמבר 2016 00:23
תודה על תשובתך.

אשמח להזכיר להודיע לך בקשר בפעם הבאה שאראה אותך, ואשמח לשבת איתך עם קפה ולשמוע את הצד השני.

אשמח להזכיר להודיע לך בקשר בפעם הבאה שאראה אותך, ואשמח לשבת איתך עם קפה ולשמוע את הצד השני.
אורח - רונן בתאריך ראשון, 20 נובמבר 2016 20:28
נכנסתי בשביל לראות את הצד של הטייסים - עוד יותר חיזקת שהטייסים הם הבעיה

לא נתת שום עובדה. אמרת שהשכר של הטייסים הוא לא גבוה - תציין מספר. בינתיים באלעל כבר פרסמו שטייס וותיק מקבל 190,000שח לחודש!!
נראה שיש הבדלי מעמדות משמעותיים בין הטייסים לדיילים ואפילו נראה שאתם ייצרתם את זה. למה הדיילים כן צריכים להחזיר את המטוס ואתם לא? אגב, הדיילים עומדים על הרגליים רוב הטיסה - אתם לא!

לא נתת שום עובדה. אמרת שהשכר של הטייסים הוא לא גבוה - תציין מספר. בינתיים באלעל כבר פרסמו שטייס וותיק מקבל 190,000שח לחודש!! נראה שיש הבדלי מעמדות משמעותיים בין הטייסים לדיילים ואפילו נראה שאתם ייצרתם את זה. למה הדיילים כן צריכים להחזיר את המטוס ואתם לא? אגב, הדיילים עומדים על הרגליים רוב הטיסה - אתם לא!
אורח - א בתאריך שני, 21 נובמבר 2016 17:09
אני תמיד מאמין לצד שלא שכר את רני רהב.

לפעמים זה פשוט.

לפעמים זה פשוט.
אורח - ענת בתאריך רביעי, 23 נובמבר 2016 09:07
טייסים יקרים

אני לא יודעת למי להאמין בסיפור הזה ובאיזה צד אני, האמת שאולי זה לא ענייני. אבל בתור לקוחה שטיסתה בוטלה וחברת אל על לא מוכנה לפצותה על פי חוק, אני מרגישה שכולם מזלזלים בה, אז זה בהחלט ענייני. אולי אלו הטייסים שלא הגיעו לטיסה ואולי זו חברת אל על שלא באמת עושה ככל שביכולתה כפי שהיא טוענת בכתב ההגנה שלה בתביעה שהגשתי בבית הדין לתביעות קטנות. הטיסה שלי בוטלה כ12 שעות לפני ההמראה בטענה כי הטייס הודיע שהוא לא מגיע 15 שעות לפני זמן ההמראה. במשך כל השעות הללו לא נמצא אף טייס (מתוך כל 600 הטייסים) אחר שיחליף אותו? האם זה נשמע לכם הגיוני? כי ככה אתם טוענים לפחות, שאתם כן רוצים להטיס, אבל הם לא רוצים לטוס.
האם מישהו מחבר הטייסים הנכבד מוכן לתת את עדותו בעניין? אשמח לתת את פרטי הטיסה בהודעה פרטית.

אני לא יודעת למי להאמין בסיפור הזה ובאיזה צד אני, האמת שאולי זה לא ענייני. אבל בתור לקוחה שטיסתה בוטלה וחברת אל על לא מוכנה לפצותה על פי חוק, אני מרגישה שכולם מזלזלים בה, אז זה בהחלט ענייני. אולי אלו הטייסים שלא הגיעו לטיסה ואולי זו חברת אל על שלא באמת עושה ככל שביכולתה כפי שהיא טוענת בכתב ההגנה שלה בתביעה שהגשתי בבית הדין לתביעות קטנות. הטיסה שלי בוטלה כ12 שעות לפני ההמראה בטענה כי הטייס הודיע שהוא לא מגיע 15 שעות לפני זמן ההמראה. במשך כל השעות הללו לא נמצא אף טייס (מתוך כל 600 הטייסים) אחר שיחליף אותו? האם זה נשמע לכם הגיוני? כי ככה אתם טוענים לפחות, שאתם כן רוצים להטיס, אבל הם לא רוצים לטוס. האם מישהו מחבר הטייסים הנכבד מוכן לתת את עדותו בעניין? אשמח לתת את פרטי הטיסה בהודעה פרטית.
עמנואל רוזנצוייג בתאריך רביעי, 23 נובמבר 2016 20:34
בעלי השליטה בחברת אל על מתעללים בנוסעים (ובעובדים)

ענת,
אם באופן כללי אנו מצטערים כל כך על הפגיעה של בעלי השליטה באל על בנוסעים שלנו, על אחת כמה וכמה כאשר אנו מתמודדים עם פנייה ישירה.
חשתי כמוך לפני שבועיים וחצי כאשר טיסתי (כנוסע לחופשה עם משפחתי) לבנגקוק בוטלה ערב קודם. נמסר לנוסעים שזה "בגלל הטייסים". כמה שעות אחרי ההודעה עוד דיברתי עם הטייסים שהוצבו על הטיסה ובכלל לא ידעו שהיא בוטלה (אמרו לי: "נתראה הערב? כנס להגיד שלום"). בבדיקה פנימית נמסר לי שהמטוס עם תקלות ואין מטוס חילופי. מצאתי את עצמי במסע של 25 שעות כנוסע סטנדביי על טיסות שונות של טורקיש, כדי שאספיק לטיסת הפנים בהמשך.

יש לנו אין סוף עדויות על היענות של טייסים לכל(!) טיסה, אבל לצערי יש כאן מהלך מאד שקול של הנהלת אל על לביטול טיסות, העברה למטוסים חכורים, תקיעה של עשרות טייסים בחו"ל (היות והטיסות אותן היו אמורים להפעיל בחזרה לא מגיעות) ויצירת אי-זמינות מטורפת.

היות וכל הזמן מבקשים ממני פרטים, אפרט, על אף שבשורה התחתונה זה לא ממש צריך לעניין את אלו שמגיעים למבוי הסתום ביציאה לטיסה (אפשר לדלג על הפסקאות הבאות שבין הקווים ולהמשיך בסוף התגובה שלי).
==================
הסיפור טיפה מורכב, רק אציין שהכל מתחיל מזה שהבעלים החליטו להגיע למצב בו טייס חייב להיות זמין 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, ללא שום אפשרות לנהל את חייו. הם דורשים זאת בכתב ובעל פה. לא קשור כלל לשכר. חוזה העבודה הסביר מאפשר להם לנצל את הטייסים מספר שעות מוגדר בחודש עם חריגה מסויימת ומוגבלת. דומה בכל חברות התעופה בעולם.
רק שבכל החברות המערביות, פה זה נגמר. אפשר למשוך מספר מוגבל של שעות נוספות בחודש ואז צריך לאזן כלפי מטה בחודש הבא (על כל זה מקבלים דרך אגב שכר גבוה אפילו עד שלוש מאות אחוז יותר, אבל זה לא העניין).
כך יכול טייס שנעדר ימים רבים שלמים מחוץ לבית לשלב איך שהוא חיים פרטיים, חיי משפחה סבירים.
מכאן החברה מתכננת טיסות רבות שלא ניתן על פי החוזה להציב עליהן טייס ולכל אורך השנים היא מציבה עליהן טייסים רק לאחר התכנון החודשי, לרוב בהתראה של יום עד כמה ימים, כאלו שרוצים לטוס יותר ממה שחוזה העבודה מחייב אותם. יש טייסים שזה מתאים להם, יש כאלו שלא ותמיד זה הסתדר. לחברה הסידור הזה מאד כלכלי כי כך היא מווסתת עלויות בתנודות העונתיות המאפיינות את עולם התעופה ובעיקר חוסכת סכומים מאד מאד גבוהים על פיצויים סוציאליים.
הסידור הזה כמובן דורש גמישות מכל הצדדים, שכן טייס שבתכנון יוצא לשלושה ימים לניו יורק, אמור לחזור לארץ למספר ימים ואז שוב לצאת לשלושה ימים או יותר, לא תמיד יכול לוותר על כל תכניותיו, לצאת מיד לטיסה בין שני התכנונים ואז בפועל להיות לפעמים 12-14 ימים מחוץ לבית. במקרים אלו, כאשר אין ברירה עם טייס פנוי יותר, החברה מטיסה את הטייס רק בכיוון אחד ומחזירה אותו מיד לארץ. ברור שזה מעלה קצת את עלויות התפעול, אבל זה זניח ביחס לגמישות המתקבלת ועבד כך תמיד. בעונות לחוצות מראש התכנון כך כדי לאפשר זמינות גבוהה יותר להפעלת טיסות מהארץ.
עכשיו, הנהלת על-על החליטה להקשיח את ההתנהלות הזו ובעצם מאלצת את הטייסים לטוס רק לפי החוזה וגורמת בסופו של דבר לטיסות לעמוד, אולי בתקווה שהלחץ האדיר מהנוסעים יביא את הטייסים להסכים לחוזה עבדות מודרנית (שוב, אני בכלל לא מזכיר כאן שכר. זה לא נקודת מחלוקת והשבר משמעותית בין ההנהלה לטייסים).

אפילו בית הדין לענייני עבודה קבע, בכל פעם שההנהלה דרשה סעד על "עיצומים", שהטייסים לא רק שלא נוקטים עיצומים, אלא אף תורמים מעל ומעבר למימוש התכנון המסחרי של אל על.
================
מבוצע כאן מהלך מאד אלים בו הטייסים והמשך שאר העובדים משמשים ככלי והנוסעים כקורבן, בדרך שקשה להבין אותה.


כל זה, ממש לא צריך לעניין אותך או כל נוסע אחר.
התסכול גדול...

אנו מתמודדים עם כוחות עצומים כאן...

ענת, אם באופן כללי אנו מצטערים כל כך על הפגיעה של בעלי השליטה באל על בנוסעים שלנו, על אחת כמה וכמה כאשר אנו מתמודדים עם פנייה ישירה. חשתי כמוך לפני שבועיים וחצי כאשר טיסתי (כנוסע לחופשה עם משפחתי) לבנגקוק בוטלה ערב קודם. נמסר לנוסעים שזה "בגלל הטייסים". כמה שעות אחרי ההודעה עוד דיברתי עם הטייסים שהוצבו על הטיסה ובכלל לא ידעו שהיא בוטלה (אמרו לי: "נתראה הערב? כנס להגיד שלום"). בבדיקה פנימית נמסר לי שהמטוס עם תקלות ואין מטוס חילופי. מצאתי את עצמי במסע של 25 שעות כנוסע סטנדביי על טיסות שונות של טורקיש, כדי שאספיק לטיסת הפנים בהמשך. יש לנו אין סוף עדויות על היענות של טייסים לכל(!) טיסה, אבל לצערי יש כאן מהלך מאד שקול של הנהלת אל על לביטול טיסות, העברה למטוסים חכורים, תקיעה של עשרות טייסים בחו"ל (היות והטיסות אותן היו אמורים להפעיל בחזרה לא מגיעות) ויצירת אי-זמינות מטורפת. היות וכל הזמן מבקשים ממני פרטים, אפרט, על אף שבשורה התחתונה זה לא ממש צריך לעניין את אלו שמגיעים למבוי הסתום ביציאה לטיסה (אפשר לדלג על הפסקאות הבאות שבין הקווים ולהמשיך בסוף התגובה שלי). ================== הסיפור טיפה מורכב, רק אציין שהכל מתחיל מזה שהבעלים החליטו להגיע למצב בו טייס חייב להיות זמין 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, ללא שום אפשרות לנהל את חייו. הם דורשים זאת בכתב ובעל פה. לא קשור כלל לשכר. חוזה העבודה הסביר מאפשר להם לנצל את הטייסים מספר שעות מוגדר בחודש עם חריגה מסויימת ומוגבלת. דומה בכל חברות התעופה בעולם. רק שבכל החברות המערביות, פה זה נגמר. אפשר למשוך מספר מוגבל של שעות נוספות בחודש ואז צריך לאזן כלפי מטה בחודש הבא (על כל זה מקבלים דרך אגב שכר גבוה אפילו עד שלוש מאות אחוז יותר, אבל זה לא העניין). כך יכול טייס שנעדר ימים רבים שלמים מחוץ לבית לשלב איך שהוא חיים פרטיים, חיי משפחה סבירים. מכאן החברה מתכננת טיסות רבות שלא ניתן על פי החוזה להציב עליהן טייס ולכל אורך השנים היא מציבה עליהן טייסים רק לאחר התכנון החודשי, לרוב בהתראה של יום עד כמה ימים, כאלו שרוצים לטוס יותר ממה שחוזה העבודה מחייב אותם. יש טייסים שזה מתאים להם, יש כאלו שלא ותמיד זה הסתדר. לחברה הסידור הזה מאד כלכלי כי כך היא מווסתת עלויות בתנודות העונתיות המאפיינות את עולם התעופה ובעיקר חוסכת סכומים מאד מאד גבוהים על פיצויים סוציאליים. הסידור הזה כמובן דורש גמישות מכל הצדדים, שכן טייס שבתכנון יוצא לשלושה ימים לניו יורק, אמור לחזור לארץ למספר ימים ואז שוב לצאת לשלושה ימים או יותר, לא תמיד יכול לוותר על כל תכניותיו, לצאת מיד לטיסה בין שני התכנונים ואז בפועל להיות לפעמים 12-14 ימים מחוץ לבית. במקרים אלו, כאשר אין ברירה עם טייס פנוי יותר, החברה מטיסה את הטייס רק בכיוון אחד ומחזירה אותו מיד לארץ. ברור שזה מעלה קצת את עלויות התפעול, אבל זה זניח ביחס לגמישות המתקבלת ועבד כך תמיד. בעונות לחוצות מראש התכנון כך כדי לאפשר זמינות גבוהה יותר להפעלת טיסות מהארץ. עכשיו, הנהלת על-על החליטה להקשיח את ההתנהלות הזו ובעצם מאלצת את הטייסים לטוס רק לפי החוזה וגורמת בסופו של דבר לטיסות לעמוד, אולי בתקווה שהלחץ האדיר מהנוסעים יביא את הטייסים להסכים לחוזה עבדות מודרנית (שוב, אני בכלל לא מזכיר כאן שכר. זה לא נקודת מחלוקת והשבר משמעותית בין ההנהלה לטייסים). [b]אפילו בית הדין לענייני עבודה קבע, בכל פעם שההנהלה דרשה סעד על "עיצומים", שהטייסים לא רק שלא נוקטים עיצומים, אלא אף תורמים מעל ומעבר למימוש התכנון המסחרי של אל על.[/b] ================ מבוצע כאן מהלך מאד אלים בו הטייסים והמשך שאר העובדים משמשים ככלי והנוסעים כקורבן, בדרך שקשה להבין אותה. כל זה, ממש לא צריך לעניין אותך או כל נוסע אחר. התסכול גדול... אנו מתמודדים עם כוחות עצומים כאן...
כבר רשום/ה באתר? לוגאין כאן
אורח
רביעי, 21 נובמבר 2018

Captcha Image

בחזרה לראש העמוד