אל תסתכל בקנקן - הוא במילא מזוייף

אל תסתכל בקנקן - הוא במילא מזוייף
אם תרצו - כרזת מלחמה... עיצוב: מיקי סוויד

למיקי סוויד נמאס מהקלות הבלתי נסבלת בה כל המצאה מבריקה הופכת מייד לשיבוט סיני.

מי מצטרף אליו למלחמה נגד סין?

מדברים על זה...

חייבת להודות, לא מרגישה בנוח להגיב על הפוסט הזה..

למה? את לעולם לא תפספסי מלחמה טובה...

כמי שמכירה מקרוב את עיצוביו הגאונים של מיקי, אני מייד מזדהה עם הסבל שלו. לא הייתי רוצה לגלות שמוצר - פרי עמלי, זכה לגרסת קאבר ונמכר בשוק של הונג קונג, במחיר מגוחך לכל תייר עם יכולות מיקוח מינימליות של תגרנית בשוק. אבל, הכנות מחייבת וידוי: לא מזמן רכשתי בבנגקוק תיק מעוצב להפליא, חיקוי אחד לאחד של מעצב על. לא עמדתי בפיתוי..של המחיר.

גם אני מודה שבאינטרס המיידי הקטן שלי, דווקא נוחה לי ההשתלטות הסינית, כי בסוף המחיר קובע. אבל, הייתי מספיק פעמים בצד השני כדי להבין את התסכול. ויותר מזה, אני מסכים עם העיקרון שזה מחרב את המוטיבציה לפתח ולהיות מקורי.

מצד שני, זה מעלה שאלה פילוסופית עם השלכות פרקטיות על המושג "קניין רוחני".

הצלחת לבלבל אותי. אז מה עושים? מלחמה או שלום?

יש לי בעייה עם קריאת הקרב: מלחמה, באופן עקרוני, רק מחזקת את המותקפים...

אני חושב שהדרך הנכונה היא תמיד ליצור אלטרנטיבה טובה יותר. למשל: במקום חברות בודדות שנלחמות כל אחת לבדה, צריך לפעול ליצירת קהילה עם עוצמה.

גדול עליי כרגע. אני יכולה רק להרגיע את מיקי ולומר לו: תהיה מלך בעולם שלך...

פעם, כשהיינו צעירים והמלחמה הקרה היתה...קרה, כולנו גם לבשנו, נסענו ושיחקנו בפרודוקטים "תוצרת גרמניה", "תוצרת טיוואן" ו"תוצרת ישראל".

כיום, לאחר שמסך הברזל הורם או אם תרצו - כשה"החומה הסובייטית" קרסה, אנו מוצאים את עצמנו ניצבים בפני חומה נוספת - "החומה הסינית הגדולה" . כן, החומה שנבנתה אמנם לפני זמן רב, אך עדיין תישאר איתנה גם לאחר שאנחנו נהיה לפחות שני מטרים מתחתיה..

רק מתבקש שאערוך השוואה בין שתי החומות: הגרמנית והסינית.

כאשר יש לך מוצר מגרמניה (ובואו נניח בצד לרגע את הטריגר שצף בכל פעם שסוגיית היהודים-גרמנים עולה...), אתה יודע שאתה מחזיק ביד בתעודת אחריות לאיכות ללא פשרות, ושביצעת רכישה לכל החיים.

במקרה של "החומה הסינית הגדולה" עניין האיכות הוא בהחלט נושא שנוי במחלוקת. אבל, היי, אתה תמיד יכול לטעון שקיבלת תמורה מספקת ביחס למחיר ששילמת. זה יהיה רק הוגן, נכון?

אבל, וכאן יש לנו "אבל" גדול. סין, בדרכה המאוד מדוייקת, הורגת את כל הקניין האיטלקטואלי, מחסלת את הקונספט של המצאת פטנטים ומשמידה נתיב פיתוח שלם של רעיונות גדולים שרצים בשוק בדמותם של מוצרים מעולים.

כל כך הרבה פעמים אני שומע ממעצבים ויזמים שהם לא הולכים עד הסוף עם מה שהם באמת רוצים וצריכים, רק בגלל ש"מה הטעם, סין ממילא תחרב את הרעיון ותמציא לזה חיקוי תוך חודשיים".

כבעל עסק אני לגמרי מבין למה לא צריך לטרוח על שנים של פיתוח והוצאת סכומי עתק, אבל אנו, המעצבים, שכל יצירה דורשת מאיתנו כל פעם מחדש לברוא במוחנו טריליוני תאים של דימיון וחדשנות, חייבים איכשהו לצאת למלחמה נגד ההתפתחות הממאירה של תאים חסרי יצירתיות שלא היו נוצרים בלעדי אחיהם המוכשרים.

שאלת "המיליון דולר" היא – איך עושים את זה?

אני לא סגור על זה סופית, אבל דבר אחד ברור לי:

יש לנו משהו שלהם אין גישה אליו. קוראים לזה מדיה, בעיקר מדיה חברתית.

במקום לשבת באפס מעשה ולאכול את הלב איך קרה שעוד יצירה נפלאה שלנו, הפכה בין לילה למוטציה שמשתכפלת, משתלשת ומתרבעת ללא הכרה, אנו חייבים להתארגן ולבעוט כמה שיותר חזק. ביחד לצאת למלחמה על כבודנו המשובט.

תחשבו על זה, עד הפעם הבאה.

עליי...

פוסטים קשורים

 

תגובות

עוד אין תגובות לפוסט זה. זה הזמן לתגובה ראשונה שלך
כבר רשום/ה באתר? לוגאין כאן
אורח
רביעי, 15 אוגוסט 2018

Captcha Image

בחזרה לראש העמוד