ככה זה כשיותר מידי דברים מעצבנים את מרינה, היא פולטת בלי לעשות חשבון לאף אחד...
תובנה ראשונה: לא כדאי לי לעצבן את מרינה..לא יודע מה עבר עליה, אבל היא מתעסקת פה עם פרות קדושות..
זה מה שנקרא אצלכם במשפחה: פורקן.
האמת, היא נוגעת בנקודות שמצד אחד אנחנו לא רוצים להתעסק איתן, לפחות בפומבי, אך מצד שני, מרביתנו נאלצים להתמודד עם חלקן או אפילו רובן. עצם זה שהיא מעזה לשאול, לגרד קלות את הפצע, מראה כמה היא גדושה. זו הזדמנות לתפוס טרמפ...
לאט לאט לך. אם יש משהו שלמדתי בחיים הוא לא למהר ולצאת בהכרזות. לי לוקח זמן להתעצב, להבין מי אני, עם מה אני יכולה לחיות ומה בלתי נסבל עבורי. מהמקום הזה, אני גם משתדלת לא לשפוט את אלו שנכנסים בכל הכח בחיים.
את מתחמקת מלהתמודד עם השאלות באמת... את רוצה למשל לדבר על הורים?
באי-רצון מודע, אני אומר לך רק שאני מתחברת מאוד ל"גילוי" שאין משהו שהוא קדוש בצורה אבסולוטית.
אז אני אקצין ואקבע שכל הקדושה הזאת בסופו של דבר, הרחיקה אותנו מהתמודדות ובעיקר - מעצמנו.
אני מציעה בשלב הזה לפרוש. אולי נאכל איזה סטייק קדוש בינתיים....
מה קורה כשיום אחד את מגלה שכל מה שידעת שקדוש הוא כבר לא קדוש?
כמי שמתמחה באימון במכון אדלר, אני אשאיר אתכם עם השאלות האלה. אשמח מאוד לקבל פידבק אמיתי.
By accepting you will be accessing a service provided by a third-party external to http://sh-taim.co.il/
תגובות