אלה רוזנצוייג וכותבים אחרים משתפים אותנו בבישול טבעוני יצירתי, אשר מתאים גם למי שהטבעונות לא נר לרגליו וכמובן, מתכונים אשר ישמחו את מי שבוחר לאכול רק מן הצומח.

רוטב "שמנת" טבעוני - זכרונות מבית סבתא

רוטב "שמנת" טבעוני - זכרונות מבית סבתא

לפני שלוש שנים סבתא שלי האהובה עליי מאוד הלכה לעולמה.
זה היה לא צפוי והכל קרה מהר מאוד ואף אחד לא הספיק לתעד ולהנציח את מה שייצג אותה יותר מכל:
האוכל.

אם היה לי עוד קצת זמן איתה הייתי מחבקת אותה, אומרת לה שאני אוהבת אותה הכי בעולם ומתגעגעת מאוד ומבקשת ממנה שתכתיב לי מתכון מתכון. שתלמד אותי להכין אוכל כמו שרק היא יודעת.
כי גם הדברים הפשוטים ביותר כמו אורז ואפונה היא ידעה להכין יותר טעים מכולם.
והיה להם את הטעם הזה המיוחד שלה. טעם של בית, של ילדות ושל אהבה.

סבתא שלי היא מאמא איטליאנו אמיתית שהתחתנה עם סבא שלי המרוקאי ובישלה את שני המטבחים בצורה הכי טעימה שיש.
ככה על השולחן תמיד היתה פסטה עם דג מרוקאי או פיצה עם אנשובי לצד סלט סלק, או סלט גזר מרוקאי וכן הלאה.
שני המטבחים הכי טעימים שיש על שולחן אחד. אתם לא יודעים מה זה טעים עד שלא טעמתם מרק פול ירוק עם פוקצ'ה דקה וחמה!

אבל ככה ביום יום המנה העיקרית היתה לרוב פסטה והיו שתי אופציות: או פסטה אדומה או פסטה לבנה.
האדומה היתה עם רוטב עגבניות שתהרגו אותי מה היא שמה שם אבל אף אחד עוד לא הצליח להגיע לטעם המושלם של הרוטב הזה. כולה עגבניות אבל הכי טעים שיש.
והפסטה הלבנה היא פסטה על טהרת החמאה והפרמז'ן.
פעם אחת עשיתי טעות ושאלתי אותה כמה חמאה היא שמה... בואו נסכם את זה בהמון יותר מדי!!! והפרמז'ן גם היא בכמות נכבדת. פרמז'ן אמיתי מאיטליה שהמשפחה היתה שולחת.

הפסטה האהובה עליי היתה הלבנה. היום כבר אין לי סיכוי לאכול אחת כזו שכל כולה גבינה וחמאה.

אז החלטתי לעשות רוטב לבן משלי שלא יהיה עוד רוטב שמנת אלא ממש רוטב גבינה. כזה שהפסטה ממש נדבק אליו וכשמערבבים הכל יש רעש של דביק!
אז נכון הטעם הוא לא כמו של סבתא והאמת... כנראה שגם אם הייתי מכינה בדיוק לפי המתכון שלה זה בחיים לא היה יוצא אותו דבר... אבל לפחות יש לי את המתכון שלי לפסטה לבנה :)
בתיאבון

המשך קריאה
2832 צפיות
0 תגובות

פאי קראמבל תפוחים טבעוני

פאי קראמבל תפוחים טבעוני
זה זמן התפוח צילום: אלה רוזנצוייג

יש לי קטע כזה מוזר... אני לא ממש אוהבת תפוחים.
זאת אומרת אני כן אוהבת תפוחים אבל בצורות ממש ספציפיות.
רק ירוקים אלא אם מישהו טועם קודם מאדום ומבטיח לי שהוא לא קמחי כי אם הוא קמחי זה עושה לי צמרמורות ליום שלם.
רק חתוכים כי אם הם שלמים אני לא אנגוס בהם לעולם.
בחיים לא צהובים!!! כי למה?!! הם לא טעימים בשום צורה!!
ואם אפשר אז בכלל עדיף שהם מבושלים בדרך זו או אחרת.

ואחרי כל זה אני יכולה להגיד בלב שלם שהעוגה שאני הכי, אבל הכי אוהבת מכל העוגות בעולם זו עוגת תפוחים.
אז אם הייתי צריכה להגדיר את המערכת יחסים שלי עם תפוחים הייתי אומרת איטס קומפליקייטד!

עוגת תפוחים חמה מבחינתי זה החיים עצמם.
הבצק המתוק והפריך, התפוחים החצי חמוצים חצי מתוקים והקראמבל למעלה שמוסיף מתיקות נוספת ופריכות מול רכות... והריח, אוי אלוהי הריח של כל זה נאפה ומבעבע בתנור. ריח שמתאים באופן הזוי גם לשיא הקיץ וגם לשיא החורף.
כאילו הוא מתאים את עצמו לסיטואציה. מחבק ומלטף. ואם במקרה יש גם גלידת וניל טובה באיזור אז מה טוב!

אז עבדתי קשה למצוא ולהמציא מחדש מתכונים לעוגת תפוחים טבעונית ראויה.
ועדיין אני חשה צורך להמשיך ולשפר. אבל בינתיים אתן לכם את המתכון המנחם מאוד הבא.
ממליצה לכם בחום להכין את זה כשיש מלא אנשים מסביבכם אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם מנסים "ליישר" את התבנית עד הסוף לבד!
בתיאבון :)

המשך קריאה
1702 צפיות
0 תגובות

כדורי שוקולד טבעוניים תחרותיים

כדורי שוקולד טבעוניים תחרותיים
מנצחים בתחרות של מי הכי טעים צילום: אלה רוזנצוייג

האדם מטבע היותו הוא חיה תחרותית.
כך התחלנו מתחרות מי יגיע ראשון אל הביצית... ומשם זה רק מדרדר...

גם אנשים שאינם חוטאים בתחרותיות יתר חוו פעם פעמיים בחייהם את הרצון העז "לנצח" בתחרות כזו או אחרת שהמציאות מנחיתה עלינו. גם אם התחרות היא בכלל עם עצמנו...
ואני מתוקף היותי שחקנית... אני כמובן שייכת לאותה קבוצה שתחרות היא דרך חיים עבורם.

אצלנו זה חלק מהמקצוע ומהחיים. אך לפעמים זה גולש למקומות הזויים.
אצלנו בתאטרון יש מנהג שבכל יום הולדת של מישהו מהקאסט מביאים עוגות או ממתקים וכו' וחוגגים בהפסקה בין המערכות...
בדרך כלל יש דברים קנויים אבל מדי פעם יש מי שמביא דברים שהוא הכין.
לרוב אלו עוגות ועוגיות ממש לא טבעוניות ככה שאני אף פעם לא יכולה לטעום מהן...
אז מדי פעם אני פשוט מביאה דברים שאני מכינה.

עכשיו אני מודה. כשאני מכינה משהו מתוק אני אוטומטית נכנסת למצב של תחרות עם הקולינריה הקונבנציונאלית שבסיומה מכריזים על המנצח בקטגוריית "שלי יותר טעים!"

לא רק שמה שאני מכינה צריך להיות יותר טעים מכל מה שהביאו באותו יום, זה גם צריך לתת נוקאווט טבעוני לכל המוצרי חלב והביצים למניהם.

והנה עוד דבר שאני מודה בו... בבושת פנים... אני לא אוהבת עוגות שוקולד! הנה אמרתי את זה!
הן חונקות אותי, עושות לי בחילה ודי משעממות אותי!
כל העניין הזה משונה ביותר כי אני הרי אוהבת שוקולד ואוהבת פחמימות, אז מצחיק שדווקא את זה אני לא אוהבת...

לכן הבחירה הראשונה שלי תמיד תהיה כדורי שוקולד!
יש בזה משהו שישר זורק אותי לזיכרונות ילדות מתוקים, זה קטן ולא חונק, זה צבעוני ומחבק. זה מושלם.

אחרי שנים שהכנתי מתכונים מכל העולם של מיני וסוגי כדורי שוקולד ואף אחד מהם לא היה בדיוק זה, חזרתי למקורות.
אלו עם הפתי-בר הפשוטים ואז הוספתי להם את הטוויסט הטבעוני שלי :)

בכל פעם שאני מביאה אותם למסיבה כלשהי אני שומעת : "וואו זה הדבר הכי טוב שאכלתי בחיים שלי!"
"איך יכול להיות שזה טבעוני?!"
"אמאל'ההה איזה טעים זה"
ואז אני יודעת... אני ניצחתי!!! שלי יותר טעים!! :)

 

המשך קריאה
2613 צפיות
0 תגובות

פטוצ'יני גזר זוקיני טבעוני

פטוצ'יני גזר זוקיני טבעוני
צבעוני, קליל ומפנק צילום: אלה רוזנצוייג

ממחר דיאטה

זאת השנה האחרונה בה הגיל שלי מתחיל ב 20 ומשהו. וכבר אני יכולה לחגוג 17 שנים ליום הראשון שבו אמרתי ממחר דיאטה....
אולי לחגוג לא תהיה המילה המתאימה בעצם....

בתחילת גיל ההתבגרות הייתי ילדה עגולה פלוס....פלוס... ומהר מאוד הבנתי שזה לא מתאים לי...
וכך התחיל המסע.
ספרתי נקודות. ספרתי קלוריות. ניסיתי בלי פחמימות. ניסיתי בלי סוכר. אפילו תקופה מסוימת ניסיתי בלי אוכל בכלל.... אל תנסו את זה בבית!

עברתי כל שיטת דיאטה אפשרית מהבריאה ביותר ועד לגרועה שבהפרעות האכילה.
ומה אני אגיד לכם... לא שווה את זה. לא עובד.
אז את רזה לכמה חודשים ורעבה ממש (ממממש), ואז כמה חודשים אחרי עולה שוב הכל.
עולה ויורדת בקצב של מעלית בקניון עזריאלי. זה לא טוב לבריאות וגרוע לעור הפנים!

היום, נכון לשעות אלו ממש, לכל הדעות ואפילו לדעתי אני בחורה רזה!
אבל רזה זה עניין מאוד סובייקטיבי במקצוע בו בחרתי.
הכל טוב ויפה כשאת הולכת לך יפה ונינוחה ברחובות העיר הגדולה. אבל תשימו מולי מצלמה והתמונה משתנה לגמרי!
נראה אתכם מרגישים רזים יפים ונינוחים כשאתם חולקים מסך עם רותם סלע הכה מדהימה!

בכל אופן. לפני שלוש שנים כשעברתי לטבעונות הייתה לי מין פנטזיה מצחיקה שכזאת.
בפנטזיה שלי כל בוקר הייתי פוקחת עיניים ומיד מכינה לי שייק ירוק מתרד וקייל ועוד כל מני עלים, בפנטזיה שלי הוא היה ממש טעים! בפנטזיה שלי רצתי כל בוקר על הים!
בפנטזיה שלי התזונה שלי הייתה מבוססת על ירקות ופירות וקטניות!
הפנטזיה הטבעונית המושלמת.
ממש ראיתי בעיני רוחי איך אני הופכת להיות דקה כמו אטריית אורז מהלכת לי ברחוב עם מזרן יוגה אוכלת רק אוכל אורגני ומברכת את העוברים והשבים בנאמסטה.

אך המציאות... כהרגלה אינה דומה לפנטזיות שלנו...

במציאות אני קמה ב-6 בבוקר, אוכלת מה שיש במקרר שזה לרוב יוגורט סויה או פרוסת לחם עם גבינה טבעונית כלשהי.
לוקחת חטיפי אנרגיה פירות יבשים וכל מה שלא צריך להכין, רצה מאודישן לחזרות להצגות ובדרך אם יש לי זמן בין לבין אני אוכלת בשוארמה הטבעונית ואם יש לי הצגות מחוץ לתל אביב אז אני אוכלת סנדוויץ' טבעוני בארומה באם הדרך...
חוזרת הביתה בסביבות חצות מתה מרעב ואוכלת כל מה שהכי מהר להכין בדרך כלל פסטה.

וכך קורה שאחת לכמה זמן, גם היום, אני צריכה להגיד לעצמי ממחר דיאטה.
כן כן לפעמים צריך לשים גבולות.
מזל שדקה לפני גיל שלושים אני כבר חכמה יותר! אני יודעת שתזונה מאוזנת זה המתכון לחיים בריאים.
הכל בחיים זה ענין של איזון.

אז כשממש יתחשק לי לטבוע בתוך סיר של פסטה אני אוציא את המתכון הזה ואכין אותו במקום. :) בתיאבון.

המשך קריאה
2247 צפיות
0 תגובות

פנקייק כוסמין ובננה

פנקייק כוסמין ובננה
שבת בבוקר יום יפה צילום: אלה רוזנצוייג

 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שבישלתי במטבח.
השנה הייתה 1989 או אולי תחילת 1990... אני הייתי בת שלוש.
היום היה שבת השעה הייתה מוקדמת וברקע התנגן הדיסק, הייתי פעם ילד, של אריק איינשטיין.

אני עמדתי על כיסא כדי שאוכל להגיע לגובה השיש ואבא עמד לידי.
"בואי נכין פנקייקס" אבא אמר ואני כמובן קפצתי מיד משמחה.

לא הייתי ילדה אכלנית במיוחד אבל פנקייקס היה ונשאר המאכל האהוב והמנחם ביותר במבחינתי.
אני זוכרת שעמדתי ליד אבא והוא הראה לי כל שלב והסביר לאט לאט ככה שגם ילדה בת שלוש תבין.
אז עוד הכנו אותם בעזרת ספר בישול... בטח של רות סירקס אבל אולי של מישהו אחר...

אז במתכון היו ביצים וריויון, התמצית וניל והמייפל היו בכאילו ואני בכלל העדפתי סירופ מייפל שוקולד....
לקח לי שנים להבין שסירופ שוקולד הוא סירופ שוקולד וסירופ מייפל הוא סירופ מייפל ושאין דבר כזה סירופ מייפל שוקולד או סירופ מייפל תות...
אבל אני התעקשתי! סירופ מייפל זה השם המקדים לכל סוגי הסירופים בעולם ואחר כך יש להוסיף את הטעם הצוי.

מאז עברו הרבה שנים... שני עשורים וחצי ושנה!
מאז אנחנו מכינים פנקייקים בעיניים עצומות מבלי לחשב כמויות ומבלי לבדוק מצרכים.
המצרכים שבמתכון המקורי עברו שינוי גם הם.

מזה שלוש שנים אני טבעונית.
אז לרגל יום הולדת שלוש לטבעונות ולרגל הפינה החדשה שלי החלטתי להכין לכם פניקייקים.
פנקייקים טבעוניים ואולי מעט בריאים יותר מאלו שהכנו אי שם בסוף שנות ה80...

המשך קריאה
4552 צפיות
0 תגובות
בחזרה לראש העמוד