חברים טובים שלנו, ארנון ואלון, פינקו את עצמם לקראת סיכום 60 השנים הראשונות לחייהם, בכמה ימי טיסה בגובה העשב במרחבים המרהיבים ומרתקים בדרום אפריקה.
ברור שעבור ארנון החוויות, המפגשים והמראות מהווים חומר משובח להצתת אסוציאציות.
לקרוא, להרהר ובעיקר - לקנא.
בסוף הפוסט - סרטון בעריכת אלון פרג
כבר שמונה שנים בגרמניה.
הפרספקטיבה רחבה יותר, מורכבת יותר, הגעגועים קיימים, אבל גם האמביוולנטיות.
עוד ביקור מולדת, עם ילידי גרמניה שכבר הספיקו לגדול ומציבים מראה.
מתי הדס תחזור לישראל?
דודה חכמה שלי מספרת, ששאלה פעם את אמא שלה, מתי תדע שהיא מוכנה להיות אמא.
ענתה לה אמה החכמה: "זאת תדעי בתי בילד השלישי שלך..."
סוף אוקטובר ביפן. החורשות והיערות בשיפולי ההרים הציוריים נצבעים בצהוב-כתום-אדום.
אבל מאחורי הצבעים, דרך נקודת המבט הייחודית של ארנון, אפשר כמובן להבחין גם בפרטי תרבות ובאנשים.
טיול שלכת קסום מנקודת מבט מרתקת.
דווקא הניתוק מהמציאות, דרך התנהלותו של ארנון בבנגקוק עם צוות הטיסה שלו על רקע ארוחה תאילנדית עשירה, מביאים לפרספקטיבה נוגעת, אפילו צובטת.
לפעמים המקומות בהם אנו פוסעים נראים מובנים מאליהם. אנחנו שוכחים שלא מזמן נלחמו על פיסות האדמה, על ההכרה, על הזכות.
אבל שניים שלושה דורות אחורה, עדיין חיים, חלק מאיתנו - בזכרונותיהם, געגועיהם ולעיתים כאבם, ממחישים לנו שכולנו עדיין חלק מההקמה, הבנייה והעיצוב של הארץ הזו.
דרך מבטו המיוחד של ארנון וסיפור חיי משפתו אשר שזור בהסטוריה של הארץ הצעירה הזו, אנחנו מקבלים תזכורת.
בסוף אפילו יוצאת מזה המלצה למסעדה.
גובה 35 אלף רגל, 200-400 נוסעים מרוכזים בצינור אחד.
נתבונן מהצד ולפתע נזהה קפסולה המכילה דגימה מייצגת של העם שלנו. על יתרונותיו וחסרונותיו, על צבעיו וגווניו.
לפעמים אותם מרכיבים הם היתרון והחיסרון כאחד, תלוי במינון.
סחבקיות, למשל, יכולה להיות קסומה ברגע אחד ותוך הרף להפוך לסיוט.
יעידו על כך בעיקר הדיילים והדיילות שבכל יום עבודה מתנתקים מהסביבה הקרובה, הברורה והנבחרת שלהם ונחשפים באופן ישיר ואינטימי עם עמישראל. יחד איתם שותפים מידי פעם לחוויה גם הטייסים.
תומר, פורק All, ירד מטיסה והחליט לא לספור עד עשר, לא לפחד מכתיבה סטראוטיפית - ולשתף. והרי גם זה ״ישראלי״. האם המינון כאן משעשע או מרגיז? תשפטו בעצמכם.
בחשיבתו האסוציאטיבית, ארנון קרמר מחבר מצבים וחוויות ומגיע למסקנה שמשמעותה מערערת את היופי שבאמונה
חנוכה וכריסטמס מתקרבים יחד לקו הזינוק ומחדדים אצל הדס את שאלת הזהות, כשפה בישראל התשובה לה כל כך ברורה, אך לילד ישראלי שנולד, גדל ומתבגר לתוך מנהגי סביבתו בניכר, לא כל כך ברור מה בא לפני מה.
במיוחד כאשר החילוניות מהווה בסיס ההוויה, הדס מגלה את הגבול הבורדו שלה.
