המתכון הזה עולה לאתר בחורף.
בשוק רמלה דוכן הירוקים עמוס ערימה ענקית של תרמילי אפונה זוהרים בירוק עז.
בחנות הירקות האיכותית בישוב מוכרים כרוב ניצנים טרי.
זה הזמן להרכיב סלט ירוק, עם רוטב תפוזים (ירוק גם הוא). מאמץ קצת גדול יותר מאשר סלט רגיל, אבל התוצאה מצדיקה אותו.
בנוסף - בונוס חביב של עלעלי כרוב ניצנים קלויים
עונת הגויאבות נמשכת בקושי שבוע שבועיים. במיוחד אלו הגדלות בבית ולא זוכות ל"טיפול" מאריך חיי מדף.
האדומות אהובות עלינו במיוחד וברגע שהעץ שבחצר הבניין שלנו מתחיל להפיל את הפרי הבשל, אנו קוטפים ככל שניתן, מכינים להקפאה ואז נהנים מסורבה עדין ומופלא לאורך כל הסתיו השרבי שעוד עומד בפנינו. ואם הקור לא עושה לכם את זה, אז לחילופין או בכלל גם וגם - כדאי להכין ריבת גויאבות מתובלת בתבלינים חמים.
עוגיות פריכות מלוחות ופיקנטיות.
אי אפשר לעצור ברגע שנוגסים בראשונה.
קצת בירה בצד וכל המעצורים משתחררים...
בשנות השבעים-שמונים, לא היה אולם חתונות שלא הגיש "בורקס בשר טחון". הבשר היה יבש, הבורקס מחומם כמה פעמים ורחוק מלהיות פריך וכדי להסתיר את הכל, העמיסו עליו רוטב פטריות שהיה עשוי בעיקר אבקת מרק וקצת פטריות משומרות.
אז זו האסוציאציה, אבל אפשר גם אחרת ובקלות רבה.
בצק פריך מתפצפץ, עמוס בשר טחון רך ועסיסי משובץ צנוברים. סלט קטן ליד ויש חגיגה עם טיפה נוסטלגיה מחוייכת ברקע.
מי מאיתנו שמבלה בדצמבר וסביבתו באירופה, ימצא בכל מדף ממתקי חג המולד את עוגת השטולן הארוזה יפה, בדרך כלל מצופה באבקת סוכר.
עבורי זה זיכרון ילדות מתוק, שכן המשפחה היהודית בגרמניה אימצה "ושיפרה" חלק ממנהגי הנוצרים סביב ערב חג המולד, בהתאמה לחנוכה שבדרך כלל נחגג במקביל. כדי שהילדים היהודים לא יקנאו בנוצרים עם העץ עמוס המתנות שלהם.
אחד הסממנים היה עוגת השטולן הנפלאה.
לאחרונה פרסמנו מתכון להכנת זיגוג תפוח-תפוז לבשר.
במקביל פרסמנו דרך נפלאה להכין חזה עוף תוך שימוש בזיגוג הזה.
עכשיו אנו משלימים את המיני סדרה הזו עם הדרך שלנו להכין צלעות בבישול בוואקום תוך שימוש בזיגוג המדובר.
אנשי הפליאו ממעיטים וחלק אפילו נמנעים מקטניות לחלוטין. אחד ההפסדים הוא החומוס.
על אף שאני לא מהנמנעים ואני כן צורך חומוס שאני מקפיד להנביט, יש אלטרנטיבה נפלאה - הן כתחליף והן כמימרח קליל בפני עצמו.
"חומוס" כרובית.
את הכרובית צולים בתנור, מה שמוסיף עומק וגם טיפה מתיקות מסתורית. טחינה משובחת, תיבול חומוס קלאסי שכולל כמון שום (אם רוצים) ולימון - ותוך זמן קצר מתקבל מימרח שקשה לעמוד בפניו.
על גלדי בצל או ירק קריספי אחר, עם לחם פליאו או כל לחם אחר אהוב עליכם, סלט קטן ליד וזהו.
אפשר להתענג ללא כל ייסורי מצפון והאמת - בלי תחושת הכבדות המלווה ארוחת חומוס קלאסית.
מרק קרמי, מלטף שצפים בו פרחים זעירים של כרובית. תיבול גרגרי הכוסברה ומעט גרגרי כמון, מוסיף נופך מסתורי.
כרובית שבושלה קלות, נצלתה תחת גריל עם קצת חמאה ואז מוגשת עם טחינת שקדים נפלאה ומאד קלה להכנה.
לחי בקר נחשב לחלק זול יחסית, אולם בבישול איטי קורים לו ניסים ונפלאות.
הפעם, נשלב אותו עם נתחי כתף בקר ונעשיר את כל הצלי עם סירופ רימונים, המון שזיפים מיובשים, יין אדום ודבש.
קשה לעמוד בפני הטעם העשיר והמרקם הרך.
