"פאי טונה"... שם סתמי שלא מגלה כלום מהמעדן הנפלא וקל להכנה הזה.
יכולתי לתת למנה שם יצירתי מפוצץ, אבל אז הייתי חוטא למסר העיקרי: פשוט וטעים.
לא פגשתי עדיין בן משפחה שלא מבקש משולש פאי שוב ושוב ומנגד אין תירוץ לא להכין מאפה פשוט כל כך.

עם סלט קטן ליד, או קר לפיקניק קליל. פשוט מושלם.

הפאי מתייצב מאד לאחר האפייה והקירור ומאד נח לאחוז פרוסה ממנו ועל כן הוא מאד מתאים לנשיאה לעבודה, לבית הספר, לטיול או פשוט לנשנש עם עגבנייה סמוקה ליד (ואם אתם מגדלים לבד את העגבניות, כמו אלו שצילמתי כאן רגע אחרי שקטפתי אותן מהאדנית שבמרפסת ביתי, אז בכלל האושר גדול).

מישרה פשוט המבוסס על מיסו, מעניק לדג טעם עמוק ומרתק.

טיגון קל לאחר האפייה (או בישול בוואקום) מעניק לדג מעטה מושחר יפה וקריספי.

מנה מהודרת של פרוסות פילה מוסר ים, עוטפות גבינת רוקפור מפוררת, המון עלי רוקט ואגוזי מלך, כאשר כל אלו נעטפים בבצק עלים על בסיס חמאה ונאפים עד לצבע זהוב מפתה. מעט רוטב יין לבן ליד וקצת סלט ירוק ולא נותר אלא להאנח בהנאה.

אותה מנה בדיוק, כאשר מתקררת לילה במקרר, יכולה להוות מנת מזנון נפלאה או לפיקניק מפנק במיוחד. פורסים את המאפה לפרוסות אלכסוניות עבות ומגישים עם מעט טרטר צלפים בצד.

פילה לברק עדין, צלוי תוך שמירת העסיסיות, על דואט חצילים. שני רטבים צבעוניים ומיוחדים, האחד אדמדם וחמצמץ, השני שחור, טיפה חריף ומסתורי.

מנת גורמה, לא מסובכת אבל כן כוללת לא מעט שלבים.

משני רטבי החצילים נשאר בסוף די הרבה ואפשר למחרת להשתמש בהם על סנדבי'צים איכותיים עם גבינת צאן או ירקות קלויים. על רעיון רוטב החצילים השחור אני חייב תודה גדולה לשף יונתן רושפלד!

במתכון נוסיף גם עגבניות צלויות, לא הכרחיות ואבל משתלבות נפלא במתכון הים תיכוני הזה. אני גם מוסיף מגדל קישואים וגבינות צאן שניתן למצוא בקישור הזה.

פורסם לראשונה באתר אוכל טוב

בדרך כלל אני בעד לייצר הכל מהתחלה, תוך שליטה מוחלטת באיכות חומרי הגלם ומינימום התערבות תעשייתית.

אבל לפעמים, הזמן קצר או לחילופין האנרגיות ובכל זאת, מתחשק לנו להנות ממנה עשירת טעמים. אולי אפילו במיוחד ברגעי העייפות.

במתכון הזה, נחבר כמה מוצרי מדף זמינים ותוך חמש עשרה דקות נעמיד קערות מהבילות ועשירות בטעמן.

יכול להיות שהחיבור של ניוקי עם הקשר האיטלקי החקוק בזכרון הקולינרי שלנו, יחד עם קארי תאילנדי, יגרום להרמת גבה פה ושם. אבל אחרי המזלג הראשון שמחליק לפה את התרכובת הנפלאה הזה, מטשטש הזכרון ההוא ומפנה מקום לעונג ופינוק חדשים.

ליוזו טעם הדרים עמוק, מזכיר שילוב של מנדרינה ותפוז יחד.

מטגנים שרימפס בשרני בטמפורה עדינה מאד ומזגגים ברוטב סמיך בשילוב יוזו, אשר נותן טעם רענן ואקזוטי למנה פשוטה מאד להכנה.

במאכלי ים רבים כדאי להשתמש בציר דגים, במקום בסתם מים.

בריזוטו פירות ים, מרקי דגים, רטבים שמלווים דגים מטוגנים או אפויים ועוד.

בכל פעם שמכינים מנה הכוללת פילה דג, נותרים הראש, הזנב והאדרות. בין אם אתם מפלטים לבד ובין אם מוכר הדגים עושה זאת עבורכם, שמרו את כל השאריות והשתמשו בהם לציר.

אצלי תמיד יש מיכלי יוגורט משומשים עם ציר קפוא במקפיא, מוכנים לשעת הצורך.

דג פורל שלם, עם סלט ענבים קטן ורוטב לימון נפלא בהגשה לא שגרתית.

הרבה מילים יש כאן, תאמינו לי הכל שטויות, בחצי שעה מקס, יש לכם מעדן מפתיע בטעמיו ובצורתו.

להציע " נישואין " לדג? למה לא?
הכינו טבעות פילו, הכינו את הדג, כירכו את הטבעות סביב גופו המטוגן והרי לכם דג מאורס לחיככם.

מתרגשים?
חצי שעה ויש לכם את אותו דג שגרתי עם תוספת טבעתית שחומה, הזועקת "ואווו".

ליצ'י אהוב עלי במיוחד. עסיסי כל כך, טעם מיוחד ודומיננטי. לשמחתי, בשנים האחרונות אפשר להשיג אותו בקלות בשווקים, במחירים סבירים לגמרי. השבוע, הסתובבתי במחנה יהודה וראיתי ערימות ענקיות של ליצ'י בשל שמתחנן שישתמשו בו. לא יכולתי לסרב...

דג מטוגן בחלקו ואפוי עם זיגוג ליצ'י מתקתק, מוגש עם סלסה אקזוטית עם ליצ'י ליים ונענע. משלימים את ההגשה אורז ורוטב ליצ'י מתוק, איזה ירק קריספי ירוק והנה לנו חגיגה של צבעים וטעמים.