חברים טובים שלנו, ארנון ואלון, פינקו את עצמם לקראת סיכום 60 השנים הראשונות לחייהם, בכמה ימי טיסה בגובה העשב במרחבים המרהיבים ומרתקים בדרום אפריקה.
ברור שעבור ארנון החוויות, המפגשים והמראות מהווים חומר משובח להצתת אסוציאציות.
לקרוא, להרהר ובעיקר - לקנא.
בסוף הפוסט - סרטון בעריכת אלון פרג
סוף אוקטובר ביפן. החורשות והיערות בשיפולי ההרים הציוריים נצבעים בצהוב-כתום-אדום.
אבל מאחורי הצבעים, דרך נקודת המבט הייחודית של ארנון, אפשר כמובן להבחין גם בפרטי תרבות ובאנשים.
טיול שלכת קסום מנקודת מבט מרתקת.
בחשיבתו האסוציאטיבית, ארנון קרמר מחבר מצבים וחוויות ומגיע למסקנה שמשמעותה מערערת את היופי שבאמונה
ארנון טס מעל קרחוני גרינלנד ומארח את ילדי "גדולים מהחיים". המפגש עם הילדים המופלאים לוקח אותו למחוזות רחוקים וקרובים של התמודדות והשרדות ובעיקר - כח החיים.
כאשר שמים רגע בצד את "ההצדקה" לפעולות הצבאיות, להישרדות, עולות השאלות והתהיות העתיקות.
אלפי שנים של לחימה על עקרונות, לרוב סביב אמונה ודת - ושום דבר באנושות עדיין לא השתנה.
ארנון ממריא מתוך מטח טילים, ובפרספקטיבה של יבשות מפליג בתסכול לעבר היסטוריה בת אלפי שנים של הצדקה דתית לכוחניות, שליטה וקורבנות.
לפעמים המקומות בהם אנו פוסעים נראים מובנים מאליהם. אנחנו שוכחים שלא מזמן נלחמו על פיסות האדמה, על ההכרה, על הזכות.
אבל שניים שלושה דורות אחורה, עדיין חיים, חלק מאיתנו - בזכרונותיהם, געגועיהם ולעיתים כאבם, ממחישים לנו שכולנו עדיין חלק מההקמה, הבנייה והעיצוב של הארץ הזו.
דרך מבטו המיוחד של ארנון וסיפור חיי משפתו אשר שזור בהסטוריה של הארץ הצעירה הזו, אנחנו מקבלים תזכורת.
בסוף אפילו יוצאת מזה המלצה למסעדה.
ארנון, בנסיעה סתוית למוזיאון ישראל, לא מבין איפה בגדי המלך ומתרשם שבסופו של דבר, חצב זקוף - מרשים וגבוה הרבה יותר מדמויות המנהיגים שמיתוסים נבנים סביבם וגם אלו שיצטרפו בעתיד לאותו פנתיאון.
משתאה מול ארכיטקטורה היסטורית ויצירות אלמותיות בפריז, ארנון מפקפק במורשת שאנו נשאיר לדורות הבאים
מול הלובן המופלא של אתר סקי, דרך סיפור מרתק ואמיתי של מכתב אהבה בבקבוק, ארנון שוב נע ונד בין זכרונות לרגשות לתהיות קיומיות
דווקא הניתוק מהמציאות, דרך התנהלותו של ארנון בבנגקוק עם צוות הטיסה שלו על רקע ארוחה תאילנדית עשירה, מביאים לפרספקטיבה נוגעת, אפילו צובטת.
