יש דרך להכין לפי החוקים והכתובים, ויש אותי וחוקיי שלי.
תאמינו לי, זה טעים ואולי אפילו יותר טעים.
יש דרך להכין לפי החוקים והכתובים, ויש אותי וחוקיי שלי.
תאמינו לי, זה טעים ואולי אפילו יותר טעים.
אישית אני אוהבת מנות טובות שאין בהן הרבה מצרכים, או הרבה מידי התעסקות.
המוטו הוא: חומרים משובחים, להכניס להוציא ולאכול.
אז הנה מנה שכזו, ותודו שאתם "מתים" כבר לנגוס.....
תוספת קלילה, פשוטה להפליא עם זאת טעימה ומשביעה , וכהרגלי ניתנת לשינויים בקלי קלות.
מנת פתיחה טעימה, קלילה, גם לצמחוניים וגם ללא.
רביולי סלק חי במילוי ...... מה בא לכם? מה יש במקרר?
שנות ה-70, שנות ה-80 נתנו במתוקים של הבוואריה האגדית, וגם בסברינה המתוקה.
זוכרת שכבר אז הערצתי את מי שהכין אותן, את הסברינות, איך מערבוב של זה עם זה יוצא משהו כזה מתוק עם המון קצפת? פלא פלאים.
השנים חלפו והסברינה נשכחה מעט..... עד שנתקלתי במתכון של דנית סלומון לסוורינות,
כן כן, עם הרבה: וו....... "תמות נפשי עם סברינה" קראתי באושר, נכנסתי לקונדיטוריה מסוימת וקראתי בקול "איך מכינים סברינה של פעם ?" וכרגיל אמרו לי תערבבי את זה עם זה ואת זה עם זה
כולם אוהבים אותם, רובנו קונים אותם, שמים אותם בכל מקום אפשרי, בעוגות, במוסים, בסלטים קרים, ריבות וכו'......
אני הכנתי מחית תותים, אבל רעיון ההגשה הינו שונה, כי אתם כבר יודעים שאני לא אוהבת "שיגרה", אוהבת לפנק את עצמי
השתגעתי? אז מה?
אנשים "נורמליים" אוכלים בד"כ ממתק לאחר הוצאתו מהעטיפה, אני לא.
למה? ככה!
חציל בנוסח אסייתי
את האהבה למטבח האסייתי בישראל שטופת המטבוחה, הסביח ומרק עוף אני משייכת לשני אנשים חשובים בקולינריה המקומית.
הראשון: ישראל אהרוני והשניה: רות סירקיס.
כל מילה מיותרת על תרומתם החשובה להתפתחות החיך הישראלי, היציאה מהפלאפל אל המטבח האסייתי לאחר 40 שנה הליכה במדבר שמרני ועדתי.
אז הפעם חציל מאודה ברוטב אסייאתי:
נמאס לי.
בכל מקום מגישים לי את אותו הסלט ואפילו את אותו רוטב. נמאס לי.
מה קרה לדימיון? בואו נחשוב לרגע על אותו סלט, אבל, כקוביות?
רוצים לשחק?
זו בעיקר הצעה להגשת המנה בצורה אחרת, שונה, אולי מפתיעה, אולי לא.
במסעדות בדרך כלל מגישים מנות מפונפנות וכולם עטורי חיוכים, אפשר לחשוב מי יודע מה קיבלו.
אז הנה, בשביל הפוזה ועיטור החיוך מבני המשפחה, חברים, שכנים... החתול וכו'