עליי...

עליי...

כל פעם שיש מעגל היכרות אני שואלת את עצמי מחדש מה בדיוק להגיד... והנה מעגל חדש... ושוב אני מנסה להגיד משהו על עצמי אבל מה לעשות והמשהו הזה חמקמק, משתנה, ובעיקר לא נכנס לרובריקות המסורתיות.

אולי זה מה שמצא חן בעיני מהרגע הראשון ב"שטעים", החוצפה הנהדרת שבשיבור עם הפורמט הפייסבוקי.

כן, כתבתי שִׁבּוּר, וזו הזדמנות מצוינת להסביר שאני מתקדמת והולכת לקראת זהותי כפסיכואנליטיקאית וככזו אני נאמנה לעיקרון אחד חשוב: רוב מה שאנחנו באמת רוצים להגיד הינו בין המילים, בפליטות הפה, בבדיחות שלנו וכמו כאן, בפליטת המקלדת הזו: "שיבור עם הפורמט".

מה שרציתי להגיד זה "דיבור עם הפורמט" ויצא לי "שִׁבּוּר"... יש צורך להגיד עוד משהו?

טוב, זה לא שאני לא נכנסת למשבצות מסודרות ביותר (אחות בבית חולים ובמכבי בעברי, נשואה 25 שנה, אם לארבעה, גרה במודיעין), אבל אני גם ב"שיבור-דיבור" מתמשך איתן, עם המשבצות, המסגרות, המערכות...

בחיים שלי אני עושה בעיקר את מה שאני אוהבת. זו התחייבות שנתתי לעצמי בגיל 37 ועכשיו, עשר שנים אחרי, אני יכולה להגיד שזו הייתה החכמה שבהחלטות אבל גם כזו שהביאה כאב לא קטן בדרך. לא מדובר בהחלטה ניו-אייג'ית שנועדה לעזור לי להיות מאושרת ולא נסעתי לשנה לטוסקנה...

היום אני תרפיסטית בגישה פסיכואנאליטית, מנחת קבוצות ומטפלת קבוצתית. יש לי עסק בשם "מקומות" ואני שם גם המנהלת, גם היוצרת, גם המנחה וגם המנקה :)

ובגלל שכבר אמרתי שאני משתדלת לעשות מה שאני אוהבת, הוא לא מאד גדול (לא אוהבת לשווק למשל וגם מתקשה עם חלטורות וחוסר מקצועיות). אני לא עוסקת בחשבונות שלו, למעט רדיפה אינסופית אחרי תשלומים של שוטף - מתישהו, ובעיקר אני שמחה לשיתופי פעולה עסקיים-מקצועיים ולא לנהל צבא מטפלים ומנחים משלי.

אני עובדת עם ילדים ועם מבוגרים שמבקשים לדעת משהו על עצמם ועל עולמם.

מי שניסה לדעת משהו על עצמו יודע שזה כרוך בנכונות לצאת ולעשות היכרות עם מקומות חדשים ולא פחות מזה, עם אלו הישנים, אבל אולי מנקודת מבט חדשה... אין נוסחאות ואין פטנטים, לכל אחד המסע הפרטי שלו, השיבור-דיבור שלו עם סיפור חייו. וכמו שמנהלי "שטעים" גילו, בשניים זה הרבה יותר קל.

זה קשה...

בבלוג אני מספרת על נקודות המבט הללו, משנה נקודות מבט על מקומות ישנים וחדשים כדי שניתן יהיה להתבונן ביהלום הזה שנקרא החיים שלנו מזוויות נוספות לאלו שלימדו אותנו.

ונראה מה נגלה...

אמא מקוונת מטרה
אל תסתכל בקנקן - הוא במילא מזוייף

פוסטים קשורים

 

תגובות

עוד אין תגובות לפוסט זה. זה הזמן לתגובה ראשונה שלך
כבר רשום/ה באתר? לוגאין כאן
אורח
רביעי, 18 יולי 2018

Captcha Image

אודות המחבר/ת

כשצריך לגעת בנשמה, באומץ או בפחד (ושוב אומץ), כשרוצים לראות מעבר לתוצאות משא ומסע החיים, רונית היא ה ...
בחזרה לראש העמוד