רק רגע, זה חופש זה כשעבדתי - רק רציתי להיות קצת מבוטלת.. משהו זמני כזה.. משרת חצי מובטל. ואז זה הגיע - פוטרתי בלי להשפיל מבט, של שני הצדדים, וזכיתי לחופש המיוחל.
אני הלוחשת לבגדים...
יש חוויות שזר לא יבין.ארנון מנסה לשתף אותנו בחוויה ההזויה ומפעימה של טיסה דרך הזוהר הצפוני
יחסינו לאן - ימינה או שמאלה? עיבוד גראפי: עמנואל רוזנצוייג בשם תרומתה של הטכנולוגיה לחיי הנישואין, רונית מתחבטת בין מכשירים שהם מתת אל לבין אלו שמתגלים כעסקה עם השטן
כשאני אהיה גדולה, אני אהיה גוונית עיבוד גראפי: עמנואל רוזנצוייג עשרה חודשים בעבודה אצל בוסית תובענית ורכה בשנים, הפילו להדס את האסימון.עכשיו היא יוצאת בקריאה להקמת תנועה ויש לה אפילו מגה סטארית בתור שחקנית חיזוק.סימון דה בובואר מתהפכת בקברה
סתיו תמיד לוקח אותנו למחשבות נוגות. מכנס אותנו פנימה בהרהורים. ארנון פוסע על עלי השלכת בסנטרל פארק שבניו יורק ומשלים עם הפער בין התחדשות הטבע המחזורית לבין חד-כיווניות חייו
מציאות מכתיבה הרגלים? עיבוד גראפי: עמנואל רוזנצוייג מה יכול לגרום לנו לפעול בניגוד לתפיסות עולם ופחדים ואפילו להתרגל לזה?לקראת סיום שירותו הצבאי של בנה בכורה, רונית מגלה
בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, לאורך כביש מספר אחד המפורסם, ארנון ובובי מתבוננים ביצורי הים ובהתנהגות הקהילתית שלהם. ארנון לא יכול להימנע מהשוואה לקהילת ייצורים אחרת - בני האדם. בסוף הפוסט תמצאו הצצה למוחו הפתלתל של ארנון, אשר מוביל לכתיבת פוסט שכזה...
אני במערב וליבי במזרח עיבוד גראפי: עמנואל רוזנצוייג הדס חזרה מביקור מולדת הרבה יותר מפוכחת, אבל לא פחות מתגעגעת
רטרוספקטיבה על הגינה המשפחתית מובילה את רונית להרהר ולערער על תחושת הביטחון ולהתנתק מהשורשים (תרתי משמע)
בחזרה לראש העמוד