מרינה גולדשטיין

4 ערעורים על החיים...

  זה ראה וקדש? עיבוד: עמנואל רוזנצוייג ככה זה כשיותר מידי דברים מעצבנים את מרינה, היא פולטת בלי לעשות חשבון לאף אחד...  
הדס רוזנצוייג

זוּפֵּר לֵנְד

האם כבר נישקו לך את התחת הבוקר? עיבוד: עמנואל רוזנצוייג לעיתים, ביקור בסופרמרקט הגרמני הוא בזעיר אנפין סיפור מצבה של אומה. אולי זו פתיחה קצת דרמטית, אבל נו, שיהיה...
הדס רוזנצוייג

עליי...

שמי הדס, למען הגילוי הנאות – אחייניתו של עמנואל. בת שלושים וארבע. נשואה לדני, אמא טרייה לליאור. גרה זמנית ליד דיסלדורף שבגרמניה. למדתי משפטים ועסקתי בתחום כחמש שנים, עד המעבר לגרמניה. כאן בשנה האחרונה לימדתי את שפת אמי – עברית, למדתי את שפת אבותיי – גרמנית. בסופי שבוע טיילתי, ביום-יום עיכלתי, התרגלתי. מתישהו התעברתי, בבוא העת ילדתי ועכשיו אני בחופשת לידה ארוכה, מאד פנויה להרהורים ולמחשבות.
  מדרום ומאושר איור: ארנון קרמר אאוריקה! איך רגע של השתנה בשירותים, גרם לארנון קרמר, מצפוניסט כבד להפוך למדרומיסט בהתהוות  
כואבים, מפחדים, מסתתרים את ההודעה על כך שאחיה הקטן נשא איידס, המוח של נ. סירב לקלוט בהתחלה, אבל הלב שלה הבין מהר מאוד מה היא צריכה לעשות
ברכה לבבית משוק רמלה צילום: עפרה קיוי טיול בשוק לא נועד רק לבשלנים שביננו. הריחות, הטעמים, האנשים והסיפורים הופכים טיול בשוק לחוויה רב חושית. תפרגנו לכם כמה שעות וצאו לטיול בשוק רמלה  
  מי אנחנו? מה אנחנו? רונית שי מתעדת ארבע וחצי שעות מורטות עצבים, אבל מה שהיה שם באמת אלו ארבע וחצי שעות של "מנת מציאות".   זהו סיפורן של נשים שקופות שבשקט בשקט מוצאות את הקול שלהן. זהו לא פחות סיפורה של רונית שלמדה להניח לדעות הקדומות שלה כדי שתוכל לראות ולשמוע. ואם תרצו- זהו גם הסיפור הכי חם של החברה שלנו היום
לנשנש כשחושבים על מה לנשנש אחר כך צילומים: עפרה קיוי לנשנוש יש מספר מטרות: הוא צריך להיות קל לביצוע, שהמצרכים יהיו זמינים וכמה שיותר מהיר להכנה. התוצאה, לא פחות חשובה: טעימה ומשביעה, מהסוג שגורם לנו להרגיש ששיחקנו אותה. שני מתכונים וחצי לנשנוש בבוקר, בערב או מתי שבא לכם.
להיות צודק או מאושר? איור: ארנון קרמר ארנון קרמר בגילוי לב משעשע, מספר על איך נפרד מזוגיות אינפנטילית עם שקיות קוקי, לטובת קשר שדורש יכולת לעיסה והבנה - שזה רק עושה לו טוב
בלי פאניקה רונית שי קוראת לנו להסיר פוביה אחת מתפריט הפוביות שלנו, ההורים: פוביית האינטרנט וילדינו, אזרחי העולם הווירטואלי. לא תאמינו מי הסמכות החינוכית עליה היא נשענת...
כל פעם שיש מעגל היכרות אני שואלת את עצמי מחדש מה בדיוק להגיד... והנה מעגל חדש... ושוב אני מנסה להגיד משהו על עצמי אבל מה לעשות והמשהו הזה חמקמק, משתנה, ובעיקר לא נכנס לרובריקות המסורתיות. אולי זה מה שמצא חן בעיני מהרגע הראשון ב"שטעים", החוצפה הנהדרת שבשיבור עם הפורמט הפייסבוקי.
אם תרצו - כרזת מלחמה... עיצוב: מיקי סוויד למיקי סוויד נמאס מהקלות הבלתי נסבלת בה כל המצאה מבריקה הופכת מייד לשיבוט סיני. מי מצטרף אליו למלחמה נגד סין?
בחזרה לראש העמוד