פינוק של חורף צילום: עמנואל רוזנצוייג
במשך שנים, הבחירה הטבעית שלי לחורף במסעדות פועלים, היתה מרק רגל.
טעם בשר עשיר, עונג של מח עצם וליווי חריף של סחוג וטחינה על פיתה עבה.
הגיע הזמן שסוף סוף אכין את המרק הנפלא הזה בבית.
17688 צפיות
במשך שנים, הבחירה הטבעית שלי לחורף במסעדות פועלים, היתה מרק רגל.
טעם בשר עשיר, עונג של מח עצם וליווי חריף של סחוג וטחינה על פיתה עבה.
הגיע הזמן שסוף סוף אכין את המרק הנפלא הזה בבית.
לא מזמן, יצא לי לטעום פרנה שאפתה סמדר ועקנין (סמדי בומבה מתחרות מאסטר שף עונה ראשונה). תוך שעה וחצי היא הצליחה להגיש מנת בשר זנב שור מופלאה עם לחם שנראה כאילו יצא מאיזה טאבון אימתני.
מיד נגשתי לתרגל, על פי הוראות כלליות שקיבלתי מסמדי.
החורף כאן.
מצד אחד מתחשק לנו טעם ערמונים וריח קלמנטינות ומצד שני, הזמן קצר הערב וארוחה קלה הכי מתאימה לנו.
פרוסות סינטה שנצרבו שניות בודדות על הפלנצ'ה, עם רוטב ערמונים חורפי, אבל רק בכמות שיוצרת סקרנות, כאשר את אלו מלווה ריזוטו בניחוח קלמנטינות - אלו בדיוק עונים על הדרישות לערב חורפי זה.
אני מודה שברוב ימות השנה, שעועית קצת כבדה לי, אבל בחורף - כיף להתפנק עם מנה חריפה, מהבילה ומפנקת של שעועית ובשר שבושלו יחד זמן ארוך.
חברה טובה הזמינה ליום הולדתה את עוגת היער השחור המפורסמת.
מכל המתכונים המפורסמים, אהבתי במיוחד את של הנס ברטלה הגדול.
המתכון הבסיסי לא מסובך כלל, רק צריך לדייק. את רוב המאמץ השקעתי דווקא בקישוט העוגה, באווירת יער שחור בשלג.
מרק עשיר בזכות אגוזי הקשיו ובעל טעם עמוק של הברוקולי אשר מגיע בשתי צורות - מבושל טחון ועם פרחים בבישול מינימלי, שלמים.
כיף כל השנה ובמיוחד בחורף.
השבוע, במסגרת יום עידוד לעסקי החקלאות בדרום שלאחר "עמוד ענן", העברתי כמה סבבי הדגמה של הכנת ריזוטו דלעת.
לאור הקריאה של משתתפים רבים לפרסם מתכון, אני מוסיף אותו כאן.
בעצם מדובר במתכון בסיסי של הכנת ריזוטו, עם ווריאציה קלה שאפשר לשחק איתה גם עם ירקות אחרים.
צילום המנה כאן הוא של יואל אוריאל, שצפה בהדגמה וניגש מיד ליישום.
בשנות השבעים-שמונים, לא היה אולם חתונות שלא הגיש "בורקס בשר טחון". הבשר היה יבש, הבורקס מחומם כמה פעמים ורחוק מלהיות פריך וכדי להסתיר את הכל, העמיסו עליו רוטב פטריות שהיה עשוי בעיקר אבקת מרק וקצת פטריות משומרות.
אז זו האסוציאציה, אבל אפשר גם אחרת ובקלות רבה.
בצק פריך מתפצפץ, עמוס בשר טחון רך ועסיסי משובץ צנוברים. סלט קטן ליד ויש חגיגה עם טיפה נוסטלגיה מחוייכת ברקע.
בויאבז הוא מרק דגים אשר נקשר בעיקר עם מרסיי שבדרום צרפת, אולם אני דווקא טעמתי את המרק המשובח ביותר בחבל נורמנדי, בכפר דייגים קטן על חוף האוקיאנוס האטלנטי.
מאז, טעמתי עשרות גרסאות שונות למרק הזה, רובן לא הותיר בי כלום מהזכרון הראשון ההוא.
עקבתי קצת אחרי הגרסאות האהובות בארץ - של אייל שני, של אייל לביא וזה שמוגש במסעדת מנטריי ובסופו של דבר יצאה לי מן גרסה משולבת, עשירה בטעם, עדינה במרקם ובעיקר משרה נחת. עם אוקיאנוס או בלי.
כרוכב אופני שטח, תמרים כמעט תמיד נמצאים בתיק הגב שלי. אנרגיה זמינה וטעם מופלא.
לאחרונה יצאנו קבוצה גדולה ומלוכדת לכמה ימי רכיבה אתגריים באיזור סמר שליד אילת. החלטתי לפנק אותם בתמרים ממולאים שיספקו אנרגיה מרוכזת ליום מאומץ.
נרשמה הצלחה רבה.
כמובן שחטיפי התמרים מתאימים מאד לאירוח ליד כוס תה חם.
