באחד הפורומים העלה מישהו תמונת תפוחי עץ ושאל מה לעשות איתם...
החלטתי לשחק עם מרקמים וטעמים והתוצאה: עוגה נפלאה, ריחנית אשר בכל ביס בה נפגשים בטקסטורות שונות ובסופו של ביס - טעם של עוד.
העוגה פשוטה להכנה ואם משתמשים בתרמומיקס - אפילו מביך עד כמה היא מהירה וקלה.
אחת המנות שבישלתי במהלך תוכנית הטלויזיה "מאסטר שף" נולדה מתוך אילוץ ומשבר.
קיבלנו הוראה לבשל מנה שנייה מתוך מבחר חומרי גלם שקנינו במיוחד לטובת מנה אחרת. כמובן שלא קיבלנו תוספת זמן. עם מעט המוצרים הנוספים שהיו לי ניסיתי במקביל למנה המתוכננת להכין מנה אחרת ותוך 15 דקות היא נישרפה לי לגמרי.
נותרו לי דלעת ערמונים שעד היום אין לי מושג למה אספתי לסל וענבים שרציתי להתפנק בהם תוך כדי הבישול.
משם נולדה מנה נפלאה שרבים מספרים לי עד היום על ביצוע שלה בבית.
מגירות "חדר המשחקים" שלי עמוסות בצעצועים מדליקים שבחלקם לא השתמשתי מעולם וחלקם נוסו פעם אחת או שתיים ומאז נשכחו מתחת פטנטים חדשים שנאספו בשווקי העולם.
כן, אני מדבר על המטבח הקטן שלי...
אבל בחודשים האחרונים הגיע שחקן חדש לממלכה וכבש אותה ואותי בסערה. התאהבתי!
אין סוף גרסאות לגספ'צו הספרדי, במיוחד בין המחוזות השונים שם.
אבל המכנה המשותף, לרוב, הוא טחינה של עגבניות וירקות שונים. לעיתים כפרית, לעיתים מעודנת.
הפעם ניקח את המרק הזה לכיוון קצת יותר מעודן ומודרני, אפשר לומר גורמה.
מפגש מרענן בין מרק קר ופיקנטי לכדור סורבה קפוא ומתקתק וכמובן בין טעמי העגבניות ופלפלים לבין טעם הסלרי.
אחד ממתכוני האיכרים המאפיינים ביותר את חבל אלזאס הוא השוקרוט גארני.
בסך הכל מתכון פשוט וזול, המבוסס על נקניקיות שמנות, לרוב מבשר חזיר או ברווז, המבושלות עם כרוב, כרוב כבוש ובירה. שילוב שומן הבשר עם חמיצות הכרוב והאלכוהול שעוטף הכל, יוצרים מאכל נפלא, משביע ומאד פשוט להכנה.
הפעם, ניצור דווקא מנה ראשונה מעודנת מהמאכל הכפרי והגס הזה.
כבר תחילת החורף. עדיין מצאתי בשוק רמלה חבושים נפלאים.
פרי קשה, קליפה לא נעימה, לב גרגירי ומחוספס. אבל כמו גם עם חלק מחברי הגברים, כאשר מוצאים את הדרך - מגלים נשמה מופלאה.
נצרף לפרי המיוחד הזה תמרים למתיקות וכבד עוף למרקם הרך וכמו במתכונים רבים אחרים שלי בהם אני משתדל לשלב חומר גלם אחד בצורות הכנה שונות - נערום את כל הטוב הזה על פירה תפוחי אדמה (או בטטה) וחבושים.
מובטחת לכם ארוחה עשירה במרקמים ומפגש בשכבות טעם שונות ומרתקות.
פעם התאמנתי בהכנת בצק עלים בבית, על בסיס חמאה. לא היו אז אלטרנטיבות לבצק המוכן על בסיס מרגרינה. עם הבצק שיחקתי אחרי זה בכל מיני אופנים כדי לנצל אותו.
אחד המתכונים האהובים עלי, בהשפעה צרפתית ישירה, היה ריבועים של בצק מתפצפץ, בצל מקורמל ומתקתק עליו ואנשובי מלוח ששובר את המתיקות. הפעם גם נוסיף גבינה צפתית או בולגרית לשכבת טעם נוספת.
אין בריאות במתכון הזה. רק אושר והתמכרות... תוסיפו יין קליל ליד ומובטח לכם שלרגע, החיים יראו הרבה יותר טובים ואני... לפעמים אוהב לחיות את הרגע (:
בעקבות הצלחה גדולה של מתכון הלזנייה הבשרית באתר ובקשות חוזרות ונשנות של חברינו, אני מפרסם את הגרסה החלבית ללזנייה.
כדאי להכין את הלזנייה יום מראש, לקרר, לחתוך, לעטוף בנייר אלומיניום ואז לאפות שוב במשך רבע שעה לפני ההגשה. כל השכבות מתהדקות מצד אחד, והטעמים מתחברים מצד שני.
קצת פרמז'ן טרי מעל, עגבניות חתוכות בצד ולא צריך יותר כלום. קשה להפסיק "ליישר" את מה שנשאר בתבנית.
מתקרב לו החורף ואיתו השמחה לקראת ירקות העונה, בינהם הקולרבי הנפלא.
נמלא אותו בצלי בשר לחי בקר וביחד נאפה בתוך ציר שלקראת הגשה נעשיר עם מעט חלב קוקוס.
תודה לידידי ושותפי לבישול במסגרת "TOP TWO", צביקה ובר, על הרעיון והביצוע המשותף.
אל השימוש בקליפה שרופה של ירקות נחשפתי אצל יונתן רושפלד. פעם ראשונה טעמתי קרם חצילים שרופים.
הפעם החלטתי לנסות טכניקה דומה, באופן מעודן משהו, עם ניוקי. להעמקת טעמי כל המנה, יצרתי קרם זוקיני בגריל שהשתלב באופן נפלא בטעמי האש ומדורה.
